רכו

ב) והחוקים הו"ע מ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, וחוקות הוא מל' חקיקה כמ"ש במד"ר ר"פ בחוקותי חוקה שבהם חקקתי שמים וארץ כו' השמש והירח כו'. כי הנה כתי' כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ וכתי' בדבר ה' שמים נעשו, וידוע שהתהוות החומר ושמים וארץ וכללות הנבראים הם מהדבור העליון כמארז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם ובראשית נמי מאמר הוא. והצורה שבהם כמו שהרקיעים וגלגלים עגולים הם שרשם מבחי' סוכ"ע, ותמונת הארץ כדורי ותולה ארץ על בלימה וכן צורת ותמונת כל הנבראי' הוא מבחי' כל אשר חפץ ה' עשה ובחכ' יסד ארץ כונן שמים כו' ובדעתו תהומות נבקעו. וגם תהלוכות הגלגלים שהשמש זורח ממזרח ובא למערב וכדומה הוא הנק' חוקות שמים וארץ מלשון חוק וכמ"ש חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם בבחי' ביטול וצבא השמים לך משתחוים, והחוקה היא מקורה מהתורה ואם לא בריתי שהיא התורה חוקות שמים וארץ לא שמתי. והמשל הוא שיש ב' מיני אותיות, אותיות הכתב שהם משני דברים נפרדים דיו וקלף רק שמתאחדים ונדבקים יחד הדיו והקלף, אבל אותיות החקיקה הוא שהאותיות עצמיים מיני' ובי', ככה יובן ההפרש למעלה לבין אותיות הדבור שבדבר ה' שמים נעשו ובין אותיות החקיקה שלמעלה שהוא בחי' רמ"ח מ"ע דתומ"צ, כמ"ש במחקק גימט' רמ"ח, שע"י קיום הרמ"ח מ"ע נעשה החקיקה בעולמות, ויש חוק וחוקה, כמו חוק בשארו שם דמילה בחי' דכר, וחוקה דפסח בחי' נוק', וחוקות דתורה הוא המחבר, וגם בנש"י אמר אם בחוקותי תלכו שההילוך הו"ע אהבה רבה דבכל מאדך להיות בבחי' הלוך ונסוע בלי גבול כמ"ש ונתתי לך מהלכי' בין העומדים, וכח ההילוך הוא ע"י חוקות דתומ"צ. וזהו באר חפרוה שרים בחי' באר מים חיים דכנ"י באר ר"ת בידך אפקיד רוחי, להיות בבחי' אליך ה' נפשי אשא הוא ע"י מחקק בגימ' רמ"ח, ועי"ז נעשה חקיקה מבפנים ומבחוץ, כמו למשל כלי גשמי צריך תחלה להעביר כל חלודה ולצחצח את הכלי מבחוץ וגם לעשות חקיקה ותוך כלי קיבול מבפנים, כך ע"י החקיקה דמחוקק דרמ"ח מ"ע עי"ז מעביר כל רע דחיצוני' בבחי' אתכפי' ואתהפכא, וגם עי"ז עלי באר בחקיקה פנימי' להיות ושכנתי בתוכם ממש כמ"ש ונקדשתי בתוך בנ"י, זהו החוקים דתורה.