רכה

(וא"ו פסוק ך'). והגם שמבואר התירוץ ע"ז ששם בפ' בא אמר לכם והוציא עצמו מן הכלל וכאן נא' ה' אלקינו, אעפ"כ הדבר צריך ביאור.

הנה מבואר כאן ג' דברים העדות והחוקים והמשפטים שיש בכללות התורה והמצות. ולהבין ענין העדות, הנה כתיב בשמחה ובטוב לבב מרוב כל שהשמחה של מצוה היא יותר מרוב כל, כי כל בשמים ובארץ שמים הו"ע ג"ע העליון וארץ הוא ג"ע התחתון, ובחי' כל הוא העמוד המחבר כתרגומו דאחיד בשמיא וארעא. ובאמת יש מדריגות עד אין קץ ואין תכלית כמה מיני ג"ע עליון ותחתון, כמ"ש ילכו מחיל אל חיל, וקדושים בכ"י יהללוך סלה, וכל החיים יודוך סלה בלי הפסק, לכן יש רוב כל. גם כל בגימ' נו"ן, נו"ן שערי בינה ושער הנו"ן הנק' כל הוא הממוצע המחבר חו"ב, כי החכ' מאין תמצא והבינה נק' יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש, והיחוד וחיבור דאין וביטול דחכ' ביש והשגה דבינה הוא ע"י כל שער הנו"ן. אך במצות נא' בשמחה כו' מרוב כל, כי כל חיי העוה"ב שיש בו מדריגות עד אין קץ הוא רק ביו"ד נברא העוה"ב זיו והארה בעלמא מא"ס ב"ה כמ"ש הודו על ארץ ושמים ונשגב שמו לבדו, אבל בקיום המצות נא' אשר קדשנו במצותיו, קדשנו במצותיך, בחי' מצותיך ממש, וכמ"ש בתומ"צ והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך וכתי' בפ' והי' כו' אל מצותי אשר אנכי מצוך, והיינו בחי' אנכי מי שאנכי ממש מצוך.

וזהו שמצות נק' בשם עדות על מצות עליונות כמ"ש רז"ל נובלות חכמה של מעלה תורה, כמו נובלות פרי, כך תורה היא נובלות חכמה של מעלה, וחכמה של מעלה נק' תורת הוי' ממש מצות הוי', כמו שבת להוי', מועדי הוי', הקב"ה מניח תפילין, והקב"ה מתעטף בציצית, ובב"ר פ' ג' נתעטף הקב"ה בטלית לבינה וע' בגמ' ר"ה די"ז ובחא"ג מהרש"א שם, והיינו שזהו בחי' לבושי' כתלג חיור, והתומ"צ שלמטה הם עדות ה' נאמנה כמשארז"ל בנר המערבי עדות הוא ששכינה שורה בישראל, וישראל הם הנק' עדים, כמ"ש אתם עדי, וכתיב ששם עלו שבטים כו' עדות לישראל להודות לשם הוי' ממש, שיומשך ויתגלה ע"י המצות שהם העדות, וע"ז אמר דהע"ה בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון, שהשמחה של מצוה בגשמי' היא יותר מרוב כל הון יקר ונעים דג"ע ועוה"ב, ואנכי ממש מצוך היום דוקא בעוה"ז כמ"ש היום לעשותם ויפה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, וע"ז א' עדות ה' נאמנה.