ריז

והיינו שאברהם המשיך הכל ברוחניות בבחי' פנימי', אבל שיוכל להתגלות אלקותו ית' גם בחיצוניות זהו דוקא ע"י מצות מעשיות, וזכו לזה ע"י עבדים היינו כו' כמשנ"ת בת"א ר"פ לך לך ע"ש, ועמ"ש מזה בד"ה משה ידבר, ויש לבאר ע"ד מ"ש בד"ה וארא ענין ימים יוצרו כו' ואברהם זקן בא בימים הנ"ל. וזהו ענין שקיים אברהם כל התורה שהרי שס"ה ל"ת כנגד שס"ה ימים ואיך קיים, י"ל ע"י אברהם אוהבי שהוא יומא דאזיל עם כולהו יומין, וזהו מי האיש החפץ חיים צ"ל אוהב ימים שבהם ועל ידם יזכה לבחי' חיים היינו והחכמה תחי' איהו וחיוהי חד, וכמו נדר נק' חיי המלך. אך מבואר בד"ה וארא אל אברהם הנ"ל שהמשכה זו הוא עדיין רק מבחי' ממכ"ע, ויש לומר דהיינו מבחי' חו"ב וזהו יחיינו מיומים אבל ע"י ביום השלישי של מ"ת ושל תחיית המתים יקימנו ונחי' לפניו בחי' סוכ"ע, וזהו לטוב לנו כל הימים, וכן פי' בספר פנ"י דפי' כל הימים קאי על ג' בחי' בהמ"ק הנ"ל כו', פי' שימשיכו טוב בכל הימים הנ"ל ע"ד יום טוב בחי' שער החצר הפנימי' כו' שנפתח בשבת ויו"ט נק' שבת, ופי' יום שכולו טוב כי הנה טוב ורע בשרשן הן חסד וגבורה כמ"ש אדמ"ו נ"ע בד"ה בפ' נסכים, וכן כ' בפרד"ס ערך עץ איך עומק טוב ועומק רע הם גדולה וגבורה, וא"כ בחי' יום שכולו טוב זהו הכתר דשם לית שמאלא והכל טוב, וזהו שע"י מצות מעשיות דוקא ימשיכו מבחי' יסוד דא"א, וזהו לטוב לנו כל הימים. גם פי' כל הימים י"ל חיבור ימי קדם עם ימי עולם. אך מה שזכו לזה זהו דוקא ע"י היותם עבדים לפרעה במצרים וימררו את חייהם כו' שעי"ז דוקא זכו לזה שיהי' התלבשות התורה בגשמיות כמ"ש בת"א ר"פ לך לך הנ"ל ובד"ה וכל העם רואים את הקולות, ועמ"ש ע"פ ביום ההוא יהי' הוי' אחד כולו הטוב והמטיב.

קיצור. אתכם כי אברהם קיים את כל התורה ע"י הלוך ונסוע ע"ד והחיות רצוא ושוב וזה שפיר, אבל איך ע"י מצות גשמיות ימשיך כו',