רטז

יב) בעה"כ דסה"ד ערך עדות וז"ל הרמב"ן, פי' מה ששאל הבן מה העדות הוא על מצות תפילין שנקראו תפילין לשון פליליה שהן אות עדות שהשכינה שורה עלינו ולמה אין להראות עדות דתפילין גם בלילה עכ"ל.

יג) הראב"ע כ' מה העדות הטעם למה זה העול עלינו בינות בני אדם (ור"ל כמ"ש מ"ע ספורנו ולא הספיקו מצות בני נח) ואמרת כי השם פדנו מבית עבדים והנה עשה לנו זאת הטובה והנה חייבים אנחנו ליראה את שמו כי כבר הכרנו כי הוא הטיב לנו ועוד ייטיב לנו להחיותינו כי מצותיו חיים הם למוצאיהם עכ"ל. (והחזקוני פי' אתכם דקאמר היינו משום שלא נולד בשעת הציווי) ודבריו עולים בקנה א' עם מ"ש בח"ה שער עבודת האלקים פ"ג בד"ה והרביעי, כי מן הידוע כי עבודת בני אדם חייבים בהם כפי מעלת הטובות עליהם כו' כאשר בחר בנו בהוציאו אותנו מארץ מצרים כו' ויחדנו הבורא יתעלה משאר האומות בעבודה, חייבנו בה להודות לו, וייעד אותנו על קבלתה מהגמול בעוה"ז ובבא כו' כמש"ה אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי כו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש עכ"ל. וזהו ע"ד מ"ש בשה"ש רבה ע"פ לריח שמניך כל המצות שעשו לפניך האבות ריחות היו (כלומר כענין ריח בעלמא שאינו עצם הדבר) אבל אנו שמן תורק שמך מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצות ל"ת עכ"ל. והיינו כמ"ש בבה"ז בראשית דך"ז ע"ב בענין משנה שבדיני התורה הנגלית משיגים עצמיות חכמה עילאה משא"כ בידיעת הסודות הוא רק ידיעת המציאות כו' ואפילו בג"ע שהיא השגת המהות הוא רק בהארת חכמה עילאה ועמ"ש מזה סד"ה לריח שמניך.

ועפ"ז יש לפרש היטב שאלת הבן חכם מה העדות כו' אתכם ור"ל שהרי קיים אברהם כל התורה ע"י רוחניות העבודה בלבד בבחי' היותו הלוך ונסוע רצוא ושוב שזהו כלל כל התורה כמ"ש בד"ה וקבל היהודים, וא"כ למה אתכם דוקא צוה רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת הכל מעשיות דוקא, וע"ז תירצו כי באמת יש מעלה יתירה ונפלאה בקיום כל המצות יותר ממה שקיים אברהם,