ריג

א', והם נכסים הנקנים בכסף ובשטר ובחזקה כו', וע' בת"א בד"ה וקבל היהודים בענין וסוס אשר רכב סוס ב"פ ס"ג בחי' כי גאה גיאה על גיוותניא, גיוותניא הם הגיאים על ששרשם מעולם התהו כו' והוא ית' מתגאה עליהם ומשפיל גיאים כו', ועמ"ש ע"פ ויגבה ה' צבאות במשפט סו"ס ב' וסעיף ג' ואיך עי"ז והאל הקדוש נקדש בצדקה שם סעיף ד'.

ז) עוי"ל בפי' כי ישאלך בנך, שאלת בן חכם, דהנה כתיב וכל בניך למודי הוי', כי פי' בינה בן י"ה שע"י ההתבוננות נולד אהוי"ר ששרשן מבחי' י"ה, ובן הנ"ל נק' בן חורין בן שמן בזח"א ס"פ לך, כי מבחי' בינה נמשך החירות שהוא ענין יצ"מ כו' ובן שמן שמקבל מחכמה וזהו ענין בן חכם הנ"ל, ולכן שואל להבינו מה העדות כו' דהיינו ענין המצות מעשיות דוקא שהרי אם יכוין בעומק כוונת מצה אם לא יאכל מצה בפו"מ לא עשה ולא כלום וכשיאכל מצה אף שלא יכוין כ"כ יוצא י"ח, וע"ז שאלתו לאמר לו ולהבינו כח המצות מעשיות לא כמהרהר ח"ו כ"א שרצונו להבין הפליאה הזאת וע"ז משיב לו שזהו ע"ד שהלחם מחי' את האדם אף שהאדם הוא בעל שכל והלחם צומח אלא משום שנפלו מלפני מלך כו' כמ"ש באריכות ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות, וע"ז מביא לו ראי' עבדים היינו כו' ויוציאנו כו', וכ"ז למה אלא שזהו ע"ד הנ"ל כי יתרון האור נמשך מן החשך דוקא מי יתן טהור מטמא וקליפה קדמה לפרי כו' ע"כ לא נצטוו במצות עד שהיו בגלות מצרים הנק' כור הברזל עמ"ש בד"ה וכל העם רואים את הקולות, לכן עד"ז דוקא ע"י המצות מעשיות והתורה שנתלבשה ג"כ בגשמיות עי"ז דוקא ממשיכים, וזהו א"ת בניך אלא בוניך, ופי' שעם היותו בן חכם בן שמן הנ"ל עכ"ז לא די בזה כי צ"ל בוניך היינו לעשות לו דירה בתחתונים, ועמ"ש מזה בד"ה בפ' נסכים שזהו ענין כל הקורא ק"ש בלא תפילין, וזהו ע"י ההלכות שבתורה וזהו לתת לנו את הארץ שתהי' בחי' ארץ מושבותיכם כו', כי בבהמ"ק כתיב האמנם ישב אלקים על הארץ ועד"ז ד' אמות של הלכה עז"נ ג"כ בשבתו עם זקני ארץ כו'. ויש להעיר לענין בוניך ממ"ש אבן שלימה מסע נבנה כו' היינו מה שמל' דאצי' נוסעת להיות עתיק לבריאה כו', גם אבנים הם ך"ב אותיות התורה שממשיכים במל' וזהו ענין וישכב יש כ"ב וזהו ענין תהלה לדוד ג"פ בכל יום.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.