רי

דא"א ע"ד כמה ארך אפים לפניו (בד"ה בשלח פרעה כו'), עדיין אינו מתורץ דעכ"פ כחשיכה כאורה שוין, א"כ וכי גרע האור מן החשך ומדוע ישראל היו בגלות עצום תחת עובדי גלולים שהם חושך כו'. אך הענין י"ל ע"ד מארז"ל מ"ט עיזי מסגן ברישא והדר אימרי אמר לי' כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא כמ"ש מזה בפ' בראשית ע"פ וירא אלקים את האור כי טוב, והיינו כמו בגידול הפרי גדל הקליפה תחלה, כמו בהאגוז מתחלה הוא רק קליפה עד שנגמר אז מתגלה הפרי וכן בחטים מתחלה הם תבן וקש כו' (ע' מדרש ס"פ וישלח) וכן באדם תחלה הוא התהוות השליא כו' כמ"ש באגה"ק בד"ה איהו וחיוהי, כי מה שהוא עיקר המכוון בא באחרונה כמו בהשפעת שכל מתחלה צ"ל משלים והצעות עד שאח"כ יבאר הנמשל והמכוון כו', וכן בבריאת העולם תחלה נברא דומם צומח חי ואח"כ נברא האדם, ועד"ז ב' אלפים תהו עד שאח"כ נתגלה התורה כו'.

והענין בשרשו הוא ענין עולם התהו ועולם התיקון שמעולם התהו נשתלשלו הקליפות ומשם חיותן, ומעולם התיקון נמשך הפרי, וכמ"ש בזהר ע"פ אלה תולדות השמים והארץ אלה פסל את הראשונים שהם היו מבחי' תהו כו' דאתרמיזו בקרא והארץ היתה תהו ובהו, זהר בראשית דכ"ד ע"ב. ועיין מענין ב' בחי' אלו דתהו ותיקון בת"א פ' וישלח בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה שזהו ע"ד ארי' ושור שהארי' הוא למטה חי' טמאה והשור הוא בהמה טהורה הרי זה טמא וזה טהור והרי הארי' גבוה בשרשו יותר אלא שהארי' בא ע"ד ההמשכה מעולם התהו ע"י י"א כתרין דנוגה שאין האור מאיר רק בבחי' מקיף כו' ולא נמשך בפנימיותם גילוי אלקות, ולכן כחו רב וטמא, אבל עולם התיקון מה שאלקות מאיר בבחי' גילוי והיינו ע"י הביטול וזהו הטהור כו', וזה הי' ג"כ ענין דור הפלגה שבנו עיר ומגדל להמשיך להם החיות ע"ד מקיף, לכן אף שילכו בשרירות לבם הרע יומשך בהן החיות. וזהו שרש ענין הקליפה והפרי, ואעפ"כ מתחלה הי' הקליפה שומר לפרי ואח"כ ע"י חטא עה"ד נעשה הקליפה מתנגד כו', ולכן א"א הי' להתגלות התיקון שהוא התגלות הפרי מאי פרי מצות גילוי אלקות אלא שיוקדם תחלה התהו שממנו נמשך הקליפה, וזהו כברייתו ש"ע ברישא חשוכא שאין מאיר בבחי' גילוי רק בבחי' מקיף לבד, והדר נהורא שאח"כ יומשך האור והגילוי, ועד"ז עזי מסגן ברישא שהוא בחי' איש שעיר, והדר אימרי והכבשים הפריד יעקב, וזהו כרחל לפני