רט
וכלים, ונקרא בריאה ע"ד והחכ' מאין תמצא, אבל ע"י תומ"צ ביטול היש עי"ז נמשך גילוי אור א"ס ממש כמ"ש בד"ה את שבתותי תשמרו ונז' בקצרה סד"ה אם בחוקתי תלכו, וזהו כדי ליראה את ע"ד ייראו את ה' קדושיו כו' למעלה מבחי' בריאה כו' ולכן אם אין חכמה אין יראה הנ"ל, שהתורה דמחכ' נפקת היא תרעא לדרתא ליראה זו שהיא בחי' מו"ס כו', אך להגיע לבחי' זו זהו דוקא ע"י הירידה בגוף, וכמ"ש בד"ה זכור ושמור בדבור אחד בענין העליי' מבחי' אדם לבחי' כי לא אדם הוא זהו ע"י התשובה דוגמת והחיות נושאות כו'. וזהו עבדים היינו לפרעה ועי"ז דוקא זכו למ"ת כי ופרעה הקריב והטעם מבואר באריכות בד"ה בשלח פרעה שקליפה קדמה לפרי ע"כ א"א להיות גידול הפרי כמו האגוז מבלתי שמתחלה יהי' הקליפה ואח"כ כשנגמר בו גידול הפרי שוברין אותה וזהו ויתן כו' ומופתים גדולים ורעים כו' ואזי הוציא הפרי וזהו ואותנו הוציא ועמ"ש בת"א פ' וארא בענין המטה שנהפך לתנין ומתנין למטה, והיינו משם דוקא והיינו בכדי לתת לנו את הארץ שאזי יהיו בבחי' ארץ חפץ שיוכלו להצמיח האור זרוע לצדיק שע"י קיום התומ"צ כו', וזהו ענין יתרון האור הנמשך מהחשך דוקא מ"ט עזי מסגן ברישא כו' ברישא חשוכא ואזי דוקא והדר נהורא.
קיצור. ענין ואמרת אליו עבדים היינו לפרעה כי הגם שהנשמות עלו במחשבה עכ"ז היו מבחי' לבושים, ושיתעלו לאשתאבא בגופא דמלכא שז"ס היחוד הנ"ל ס"ה זהו ע"י בירור הגוף ונה"ב בחי' תשובה והיינו ע"י עבדים היינו לפרעה ופרעה הקריב, וזהו האותות והמופתים לשבר ג' קליפות האגוז להוציא הפרי, וזהו ואותנו הוציא משם, והיינו לתת לנו את הארץ ע"ד כי תהיו אתם ארץ חפץ, והארץ לעולם עומדת כי לי כל הארץ וכ"מ שנאמר לי.
[ז)] ולבאר הדברים, י"ל דבאמת צ"ל ענין הגלות מצרים, הגם שבסידור בד"ה עבדים היינו כ' דפרעה אותיות הערף שמקבל מעורף
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.