רא

וכמ"ש כי לקח טוב כו' תורתי אל תעזובו (משלי ד' ב') וכדאיתא בגמ' מנחות דנ"ג ע"א יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים, יבא טוב זה משה ויקבל טוב זו תורה שנא' כי לקח טוב וגו' והיינו לפי שטוב הוא בחי' מקור השפעה וכמו שאנו רואים שמי שהוא איש טוב בעצם יכול להשפיל א"ע ולהשפיע לזולתו, וכמו שמצינו בהלל הזקן והלל לא יקפיד שאע"פ שהטריח אותו כמה פעמים ואמר מי כאן הלל כו' אעפ"כ לא הקפיד עליו כלל לפי שהי' איש טוב בעצם כו', וכן אנו רואים בהשפעת הרב לתלמיד שצריך לצמצם את שכלו לפ"ע שכל התלמיד שזהו מצד מדת הטוב, וכמו למשל מצות צדקה שהשפעה זו הוא מצד מדת הטוב וכמו שאנו רואים שמי שהוא בעצם טוב יותר הוא נותן צדקה יותר, וכך יובן כמו שיש צדקה בגשמיות כמ"כ יש צדקה ברוחניות שהוא ענין השפעת הרב לתלמיד כו' שזהו מצד מדת הטוב כו', וכך למעלה מקור ההשפעה בעולמות הוא מצד מדת הטוב, וזהו מ"ש הטוב כי לא כלו רחמיך שבחי' טוב הוא מקור בחי' יגמה"ר שמצד מדת הטוב נמשכו בחי' יגמדה"ר, וזהו ג"כ מ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט להטיב לברואיו שזה שעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות זהו מצד מדת הטוב כו', ועפ"ז יובן מאמרם ז"ל שאמרו יבא טוב כו' ויקבל טוב מטוב, שנק' הקב"ה טוב, וגם התורה נק' טוב, דהנה זה שיומשך הרצון בתומ"צ זהו מצד מדת הטוב לפי שבאמת אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח (איוב ל"ה י"ד) שהוא למעלה מהרצון של תומ"צ ורצון אותיות צנור שכדי שיומשך בבחי' תומ"צ הוצרך להיות צמצום כו'. וזהו שקודם עשה"ד נא' וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר שכדי שיומשך בחי' תורה זהו ע"י שם אלקים שהוא בחי' דין וצמצום כו'.

והנה כדי שיתצמצם בבחי' צמצום דתומ"צ, והלא אוא"ס הוא למעלה מבחי' זו, זהו ע"י מדת הטוב, שע"י בחי' טוב עי"ז הוא מתצמצם ברצון דתומ"צ דוקא, וזהו ג"כ שנק' התורה טוב, שהרי ע"י התורה נמשך ההשפעה בעולמות כמ"ש אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם כו' ופירש"י ז"ל אם תהיו עמלים בתורה, ואם לא תשמעו כו', שזהו הכל בחי' דין וצמצום, בכדי שיהי' נמשך ע"י צמצום זה המשכת אלקות והשפעה בעולמות שזהו מצד בחי' טוב, ולזה נק' תורה בחי' טוב לקח טוב נתתי לכם כו'.

וזהו ג"כ שכדי שיהי' יצ"מ הוא ע"י ויוסף הורד מצרימה לפי שיוסף הוא מדת הטוב וכמ"ש יוסף בן שבע עשרה שנה שהוא בגימ' טוב וכמו