ר

מבחי' מדות כיון שהוא מעביר על מדותיו, וגם הוא מקור לבחי' מדות כיון ששייך לומר מעביר על מדותיו שמשמע מזה שהמדה נוגע לו וע"פ מדותיו צריך להיות למשל בבחי' דין רק שמעביר על מדותיו נמצא שהוא שייך גם לבחי' מדות כו', לכן לפי שבחי' ארך אפים הוא כלול משני הבחי', מבחי' האור שלמעלה מהכלים שהוא בחי' מדות וגם מבחי' מדות כו' לזה הוא יכול לחבר את האור דהיינו בחי' השמות עם בחי' מדות כו'. היוצא מזה שיש בבחי' אוא"ס שני בחי' דהיינו כשמתלבש בבחי' מדות, ובחי' אוא"ס שמלובש בבחי' מדת ארך אפים שהוא למעלה עדיין מבחי' מדות.

והנה בבחי' ארך אפים שם הוא מאריך אף לרשעים ג"כ לפי ששם כחשיכה כאורה שוין ואם צדקת מה תתן לו לכן מבחי' זו יכול גם פרעה לקבל לכן מזה נמשך בחי' גלות מצרים אך אעפ"כ אינם מקבלים רק מבחי' עורף ואחוריים בחי' מצר ים שהוא בחי' מיצר הגרון שהוא בחי' עורף דהיינו מבחי' חיצוני' דא"א, אבל בחי' פנימי' אינו נמשך כ"א לנש"י וכמ"ש יאר ה' פניו אליך, וכתיב יאר פניו אתנו סלה כו', אבל מבחי' עורף יכולים גם הם לקבל לפי ששם כחשיכה כאורה שוין ולכן מבחי' זה נמשך בחי' גלות מצרים.

ולזה כדי שיהי' בחי' יציאת מצרים זהו מ"ש ויוסף הורד מצרימה שעי"ז שיוסף הורד מצרימה עי"ז הי' יכול להיות שיהי' בחי' יצ"מ, דהנה ביוסף כתי' ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, שכם הוא בחי' כתפי' שהוא בחי' אחוריי' וכמ"ש ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית, ויוסף עושה מבחי' שכם שהוא בחי' אחוריי' (שמזה נמשך בחי' גלות מצרים כו') בחי' אחד דהיינו שההמשכה יהי' נמשך בבחי' פנימי' דוקא ע"י בחי' אחד דהיינו שההמשכה יהי' נמשך מבחי' אל"ף שרומז לאלופו ש"ע בבחי' ח' וד' שהוא בחי' חכמה ודבור, ועי"ז שנמשך ע"י בחי' חכ' עי"ז נמשך לישראל דוקא כי בחכ' כתי' חכמת אדם תאיר פניו, וכתי' יאר פניו אתנו סלה כו', וזהו מה שנא' ויוציאנו ה' אלקינו משם היינו ממצרים לפי שכשנמשך ההמשכה ע"י חו"ב עי"ז ויוציאנו ה' ממצרים ממצר ים כו'.

ד) והנה מה שיוסף דוקא עושה מבחי' שכם אחד, הענין דהנה ביוסף כתי' בן שבע עשרה שנה, שהוא בגימט' טוב, והנה תורה נק' ג"כ טוב