קצה

כי הנה צדיקי' יש לכל א' ש"י עולמות מחצית מתר"ך כו' בחי' שרש הנאצלים אבל תשובה בחי' עתיק יומין כללות הכתר.

וא"ו) והנה בכל ר"ה מאיר הארה מבחי' זו, ולכן ע"י התשובה מעומקא דלבא וע"י הצעקה פנימית דקול שופר ממשיכי' מבחי' רצון העליון שלמעלה מבחי' הרצון שמתלבש בתומ"צ כמ"ש בד"ה תקעו הנ"ל, ומ"מ הנה זהו רק הארה מבחי' רצון העליון, וכ"ש לפי מה שמפרש בד"ה תקעו הנ"ל הנה זהו מבחי' גלגלתא.

אמנם בגמר הבירורים כשיהי' וגבה מאד אז יהי' שלימות המעשה, שזהו שאומרי' ושם כו' כמצות רצונך, כי גם בבהמק"ד כשהקריבו פרים אלים וכבשים ג"כ לא הי' שלימות המעשה עדיין מפני כי לא נתקן עדיין בחי' אדם להיות כמו אדה"ר לפני חטא עה"ד, והגם כי אז קיימא סיהרא באשלמותא מ"מ לא נתקיימה בידם מפני כי דוד הוא הד' שבאמצע שם אדם עדיין, ולא הגיעו עדיין לבחי' מ"ם שהוא בירור המעשה בשלימות, עד כי בגמר הבירורים שיתתקן בחי' אדם בשלימות היינו חטא אדה"ר להיות בבחי' אדם בשלימות היינו כמו אדה"ר קודם החטא, ועוד יותר שהרי אדה"ר הי' רק בחי' חיה כנודע, ולע"ל יהי' גילוי בחי' יחידה (ומ"מ הם קרובים זל"ז שהרי שניהם הם מקיפים שבנפש, ובזהר כוללם בבחי' אחת בשם נשמתא לנשמתא, ע' בפ' בהעלותך), וז"ע וגבה מאד, מאד הוא אותיות אדם, אבל אינו אדם ממש כ"א בחי' כי לא אדם הוא, והיינו בחי' עליון, מה שאדם זה דז"א הוא רק אדמה לבד לעליון זה כו', אז יהי' שלימות המעשה כו' כמצות רצונך כמו קיום המצות שהי' אם לא הי' חטא עה"ד.