קפט
רגע מחי' ומהוה מאין ליש מ"מ מאחר שכדי לשבר את האוזן נמשלה לבחי' מעשה ה"ה ענין שנראה כמו דבר נפרד כו'), משא"כ בקראו שמו נמשך גם עצמיות האדם שהשם עם היותו רק זיו והארה מ"מ ה"ה נוגע ג"כ לעצמיות הנפש, ועודנו מקושר בו, ולכן אדה"ר כשקרא שמות לכל הבהמה והחי' הי' זה חכ' נפלאה שהכיר בחי' חיות הדבר ההוא כמ"ש מזה במ"א בכ"ד, עד ואני מה שמי לך נאה כו' שאתה אדון כו' ובבחי' זו היא השגת הנבראים הגדולים שהם מלאכים ונשמות קודם התלבשותם בגוף, ומ"מ ה"ה רק בבחי' שמך לבד שהוא זיו והארה לבד. אבל הוא ית' בכבודו ובעצמו ה"ה רם ונשא כו' והוא הוא הסוכ"ע ומעלה ומטה שוים לפניו, וכמ"ש אני ה' לא שניתי, שלא יש שום שינוי מן קודם שנבה"ע לאחר שנבה"ע, ומחמת התבוננות זו כו' תשתפך הנה"א אל חיק אביה ממש להיות נכספה וגם כלתה נפשי להיות בבחי' ביטול ממש אליו ית' לבדו וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא כו' שנת' במ"א דשמים וארץ הם ג"ע התחתון והעליון, ומחמת התבוננות זו לא יחפוץ בשום דבר כלל.
ומי הוא המונע ומעכב חפץ ורצון זה, שע"ז מתמה הנביא באמרו אני ה' לא שניתי ומ"מ אתם בני יעקב לא כליתם שהגם שמתבונני' כנ"ל מ"מ אינכם באים לבחי' כלות הנפש כו', זהו ע"י היותם בני יעקב בחי' יו"ד עקב בבחי' עקבות כו' שע"ז נא' ג"כ עון עקבי יסובני, וכתי' כשל בעוני כחי כו', שע"י העון נכשל ונחלש כח הנפש, וכמ"ש כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם (וזהו ג"כ עון עקבי יסובני שי"ל שהם מונעים ומעכבים לבוא לידי התפעלות מבחי' אוא"ס הסוכ"ע כו' שז"ע יסובני כענין מלפפתו ח"ו שזהו היפך לגמרי להבדיל הבדלות אין קץ מבחי' סוכ"ע, וזה יכול להיות גם מבחי' עון עקבי עוונות שאדם דש בעקביו, שנדמה לו שהם דברים קטנים כמו דקדוקי סופרי', אמנם באמת מלבד מה שחמורים ד"ס מד"ת כו' הנה עז"נ הוי מושכי העון כו' וכעבות העגלה שע"י קיבוץ מהרבה דברים יחד נעשה עב כעבות העגלה שהיא הנקשרה מהרבה חבלים דקים כו') ולאו דוקא עוונות ממש אלא גם גשמיות הגוף וחומריותו ונה"ב שמתאוה בתאוות היתר כו' הנה עי"ז הוא שנעשה מסך מבדיל שהוא הוא המיצר וגבול שמגביל ומלביש את
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.