קפד

הם עצמם ולא ע"י שיוכללו בבחי' מדבר כמו ע"י אכילת אדם שם מ"ה, כ"א שיתעלו הם עצמם ע"י קיום המצות שיהי' אז כמצות רצונך כו') וכמו שהי' בתחלת בריאת העולם שקודם שנברא אדה"ר נאמר ואדם אין לעבוד את האדמה, ואח"כ נא' וייצר כו' את האדם, וכתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה (ואם לא חטא עה"ד הי' אז שלימות המעשה) אלא (שע"י חטא עה"ד כתי') אח"כ וישלחהו מג"ע כו' ויגרש את האדם כמארז"ל במד"ר שדן אותו בשילוחין ובגירושין כלומר על שלא הי' בבחי' אדם, והוצרך לילך ולתקן נפשו.

ושלימות בחי' אדם זה יהי' כשיקויים מ"ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, מאד אותיות אדם כמ"ש בס' הגלגולים פי"ט (ונרמז בתיבת מאד שרומזת לבחי' בלי גבול ע"ד בכל מאדך, להיות כי בהתברר האדם ויתקן נפשו עד שיגיע למדריגת אדה"ר קודם חטא עה"ד יהי' האדם בבחי' מאד היינו בלי גבול ע"ד אדם אדמה לעליון בחי' אוא"ס דכי לא אדם הוא כו'. וזהו העלי' של הנה"א ע"י ירידתה להתלבש בגוף ונה"ב שע"י שמבררת את הנה"ב בבחי' אתכפי' ואתהפכא וכד אתכפיא סט"א אסתלק כו', ולכן בגמר הבירורים הנה גדול ורב כחה שתעלה את הנה"א שנק' אדם גימ' מ"ה לבחי' כי לא אדם הוא, הוא בחי' מאד. וע' בת"א בד"ה מהלכים בפ' וישב בד"ה והענין, רק דשם משמע שהעלי' הוא בשם ס"ג, וה"ה ג"כ גבוה ממ"ה, וכאן צ"ל שהעלי' שתהי' בגמר הבירורים הוא גם למעלה משם ע"ב דחכ', רק שי"ל שעלי' זו שלמעלה מע"ב הוא ע"י תשובה בחי' פרה אדומה, והוא בחי' והחמישית לפרעה וכמשי"ת לקמן אי"ה) ואזי יהי' הזמן דהיום לעשותם שהוא זמן קיום המצות כמצות רצונך, שאז יהי' שלימות המעשה דהקרבת הקרבנות