קפג

נעשה כו' כמצות רצונך כו' (וכמ"ש בת"א ד"ה אוסרי לגפן) שכל עבודתינו בקיום המצות בזמן הזה הוא רק להמשיך לנפש שתתעלה בעילוי אחר עילוי לאור באוא"ס ב"ה ותהי' הנפש צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך (וע' מענין צרורה כו' את הוי' בד"ה אם בחוקתי תלכו (ך"ו)) אבל תכלית השלימות בקיום המצות ומעשה הקרבנות שיהיו הקרבנות פרים ואילים וכבשים כמצות רצונך שיהיו גם הם נכללים ומתעלים בעילוי אחר עילוי באוא"ס זה אי אפשר בזמן הזה, להיות כי בזה הזמן גם נפש האדם היא מקושרת למטה ולכן א"א לה להעלות פרים ואילים וכבשים הגשמיים, אבל כשיקויים מ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, שאז יהיו הנשמות במעלה העליונה אז יהי' הזמן של קיום המעשה והעלאת הניצוצות שנפלו אפי' הבהמות הגשמיים (שיוכלו להעלותם