קעז
ב) וזהו מ"ש ישבעו עצי הוי' שנקראי' עצי הגן בשם עצי הוי' לפי שנמשכים מבחי' שם הוי', ומה שנקראו עצי הוי' כו', היינו לפי שכדי שיומשך גילוי בחי' שם הוי' בנבראים לזה צריך עצה איך להמשיך כו', וכמו למשל כשהרב צריך להשפיע להתלמיד צריך ליתן עצה בנפשו איך להשפיע כו', וזהו שנק' עצי הוי' דהנה שם הוי' הוא בחי' יו"ד חכ' ה' בינה ו' מדות ה' אחרונה הוא בחי' מל', והנה בנפש יש ג"כ בחי' שם הוי' וכמ"ש כי חלק הוי' עמו, והיינו כי היו"ד הוא בחי' הביטול שיש בכל א' למעלה מן הטו"ד שהוא בחי' מס"נ, והה"א הוא בחי' התבוננות באלקות כו' והוא"ו הוא בחי' מדות אהוי"ר ורחמים וה' אחרונה הוא בחי' מחדו"מ, והנה תענוג הוא למעלה מבחי' שם הוי', וכמ"ש אז תתענג על הוי' והיינו למעלה משם הוי', והענין הוא דהנה בחכ' מאיר תענוג, וכמו שאנו רואים שאם משיג אדם דבר חכ' ושכל שלא השיג מקודם נתמלא תענוג, ועכצ"ל שהתענוג וחכ' הם שני דברים ואינם ענין א' שהרי אנו רואים שמי שממציא את השכל נתמלא יותר תענוג מזולתו שמשיג ג"כ את השכל, ואם הי' חכ' ותענוג בחי' א' א"כ הי' צריך שיהי' התענוג שוה בכולם בזה שמשיג את השכל עם מי שהמציא את השכל בשוה, אלא ודאי שהתענוג הוא בחי' מובדל בפ"ע מהחכ' רק שמתלבש בחכ', וע"כ אין ההתלבשות שוה, ועיקר גילוי התענוג הוא בבינה כשמשיג את השכל בהשגה והבנה כו', והנה אח"כ נמשך התענוג גם בבחי' מדות כמו באהבה ויראה ויש בחי' אהבה בתענוגי' כו' וכן במחדו"מ מתלבש ג"כ בחי' תענוג, והיינו שהתענוג מתלבש בבחי' שם הוי', ועיקר התלבשות התענוג הוא בחכ' בבחי' יו"ד של שם הוי', והיינו לפי שמוח החכ' הוא קר ולח שהוא בחי' מים, והנה מים מצמיח כל מיני תענוג לפי שבמים הוא התלבשות התענוג, וע"כ בבחי' יו"ד של שם הוי' עיקר התלבשות התענוג כו', וזהו שבג"ע מאיר גילוי בחי' תענוג עליון לפי שבג"ע מאיר גילוי שם הוי' כו', ובשם הוי' הוא התלבשות התענוג, וגם ארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב שבג"ע יש גם גילוי בחי' יו"ד ששם עיקר התלבשות התענוג כו', וע"כ הנשמות יושבין שם ונהנין מזיו השכינה כו'.
ג) והנה אעפ"כ כתי' ויטע שהוא ל' נטיעה, והיינו שאע"פ שהתענוג שבג"ע נמשך מבחי' התענוג שמלובש ביו"ד של שם הוי' שהוא בחי' חכ' דאצי' מ"מ אין ערך ביניהם לפי שהוא תענוג של נבראים ואין ערוך לבחי' התענוג המלובש בבחי' חכ' שהוא חכים ולא בחכ' ידיעא, כמו שאין ערוך בחי' נטיעה לבחי' המזל שממנו נצמח, וכמשארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.