קעא

רז"ל על ר"י בן זכאי לא הניח דבר גדול ודבר קטן, דבר גדול מעשה מרכבה, וזהו שאומרי' בשעת לבישת הטלית ה' אלקי גדלת מאד כו' וע"כ נק' גדילים, והנה עי"ז נמשך מלמעלה ג"כ בחי' גדולה וכמ"ש הבו גודל לאלקינו שהוא המשכת הגדולה מבחי' ה' אלקי גדלת מאד, ולגדולתו אין חקר כו'.

והנה אהבה היא מרחוק דהיינו כשמתבונן איך שהוא רחוק מה' בתכלית עי"ז נעשה לו אהבה ותשוקה לאוא"ס כו', משא"כ יראה היא מקרוב דוקא כשמתבונן איך שמלא כל הארץ כבודו הארץ הלזו הגשמי' עי"ז תפול עליו אימה ופחד כו', והנה יראה היא בגימ' גבורה כי שרש היראה הוא מבחי' גבורה, והיינו לפי שהיראה צריך שיהי' בבחי' גבורה להתגבר על נה"ב ולאהפכא אותו מחשוכא לנהורא שזהו ע"י גבורה, וכן למעלה כתי' אתה גבור לעולם אד', והיינו כי עולם הוא מלשון העלם שמעלים ומכסה על בחי' גילוי אוא"ס לפי שעולם הוא בחי' שם אלקי' וכמ"ש בראשית ברא אלקי' ואלקים בגימ' הטבע שמעלים ומסתיר כו', אך אתה גבור לעולם אד' היינו שהוא מתגבר על הטבע ולהיות היפוך הטבע כמו קרי"ס וכדומה שהוא היפוך הטבע, וזהו אתה גבור לעולם שהוא ע"י גבורה בחי' התגברות וכמ"ש כי גבר עלינו חסדו שהוא בחי' התגברות החסד, וכך יראה היא בחי' גבורה שהוא בחי' התגברות על הנה"ב וכמ"ש איזהו גבור הכובש את יצרו כי ע"י יראה נדחה הרע יותר מע"י האהבה כי יראה היא שרש לשס"ה מל"ת לדחות את הרע.

והנה שני מדות אלו הוא בחי' שמאל דוחה וימין מקרבת כי יראה הוא בחי' שמאל דוחה שמדחה א"ע איך שהוא שפל ונבזה והוא רחוק מה' בתכלית, והנה מבחי' זו יכול ח"ו ליפול לגמרי, וזהו ענין מדת הת"ת שהוא בחי' רחמים שמעורר ר"ר על נפשו אמת שהוא רחוק מצד נפש הבהמית מ"מ מצד נפש האלקי' שהיא חלק אלק' ממעל וירדה למטה כ"כ וא"כ הרחמנות גדולה עלי' וע"י התעוררות רחמים על נפשו עי"ז נעשה ואימתך אל תבעתני שלא ליפול מזה מבחי' שמאל דוחה כו'. והנה שלשה מדות אלו הם כפולים ונעשים וא"ו וכמ"ש ובגפן שלשה שריגים שהוא מלשון מטה מסורגת דהיינו כפולים כו' שזהו בחי' נה"י שבהשתלשלות המדות עד סוף המעשה יש ג"כ בחי' אלו והם תורה ועבודה וגמ"ח, וזהו שארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התו' ועל העבודה ועל גמ"ח. והנה כל הג' קוין אלו צריך שיהי' בשמחה ובטוב לבב דוקא, וכמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.