קסט

והנה להבין מהו אחרית ואחריתו עדי אובד, הענין הוא דהנה איתא במדרש תלים הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים, שאל ר"ש ברבי לרבי מהו גוים ומהו לאומים, אמר לו גוים אלו האומות שנשתעבדו בישראל, ולאומים אלו שלא נשתעבדו בישראל כו'. ולהבין זה מנ"ל שגוים אלו ששעבדו, ולאומים אותן שלא שעבדו. והענין הוא דהנה גוים מלשון שני גוים בבטנך וארז"ל שני גאים בבטנך זה מתגאה בעולמו וזה מתגאה במלכותו, יעקב מתגאה בעולמו שהוא עוה"ב שזהו עיקר העולם וזה מתגאה במלכותו כו', כי גוים הוא לשון גיאות וזהו שא' גוים אלו ששעבדו בישראל וע"ש זה נק' גאים שהם מתגאים על ישראל, לפי שבאמת איך יכולים לשעבד בישראל שהרי כתי' כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו, אלא שהם משעבדים מחמת גאותן. אך אעפי"כ כתי' הללו את ה' כל גוים שאפי' כל גוים יהללו את ה' וכמ"ש כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד, משא"כ עמלק אחריתו עדי אובד שלא יתברר כלל לפי שרצה לעקור את ביצתן של ישראל יותר משאר אומות וע"כ אחריתו עדי אובד.

וזהו עמלק עמל לקה שהוא בחי' ראשית ואחרית, כי עמל הוא בחי' היפוך עמל דקדושה כי יש בקדושה ג"כ עמל, וכמ"ש אדם לעמל יולד וארז"ל במדרש איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, והענין הוא דהנה כתי' כי יש אדם שעמלו בחכ', ופירש"י יש אדם שעמלו בחכ' זהו מ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם ועמלו בחכ' כמ"ש ה' בחכ' יסד ארץ כו', והנה לכאו' אינו מובן מ"ש שעמלו בחכ' שהרי לא בעמל ולא ביגיעה ברא את העולם וכמ"ש במדרש לא בעמל ולא ביגיעה אלא במאמר פיו כו', אך הענין הוא דמ"ש לא בעמל ולא ביגיעה היינו בריאת העולמות שנתהוו מאין ליש, וההתהוות מאין ליש הוא רק מזיו והארה בעלמא, אך זה ההתהוות נעשה בבחי' יש ודבר נפרד לעצמו וכמ"ש משם יפרד כו' שנעשה בחי' עלמא דפרודא, אך עיקר המכוון הי' שיהי' דוקא בחי' גילוי אלקות למטה כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא, וכדי שיהי' בחי' גילוי אלקות למטה זהו מ"ש יש אדם שעמלו בחכ' ודעת והיינו שיהי' גילוי בחי' חכמה למטה, ודעת היינו שיהי' גילוי בחי' ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, זהו ע"י עמל דוקא, לפי שזהו למעלה מן ההשתלשלות כו'. ודוגמא לזה זהו משארז"ל קשה לזווגם כקרי"ס, ולכאו' אינו מובן למה קשה כ"כ זיווגים, וגם קרי"ס למה קשה שהרי בריאת