קסא

זה על אפו ועל חמתו הי' העיר מיום הוסדה מ"מ מצד מוחין דגדלות לא עירב שמחת הלב ע"י המשכת רוח הוי' כו'].

ג) והנה עכשיו תפלות כנגד תמידין תקנו, שהוא ג"כ כדי להמשיך את בחי' המשכת שם הוי', ולזה ענין התפלה הוא בחי' ברוך אתה הוי'. והנה בדרך כלל יש ד' מדרגות בתפלה פסוד"ז ויוצר אור וק"ש ושמו"ע, וז"ע ד' מדרגות שנא' באלי' וכמ"ש במלכים א' סי' י"ט פסוק י"ב י"ג ויאמר צא ועמדת בהר לפני הוי' והנה הוי' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני הוי' לא ברוח הוי' ואחר הרוח רעש לא ברעש הוי', ואחר הרעש אש לא באש ה', ואחר האש קול דממה דקה, ותמן דוקא קאתי מלכא (וע' בפ"ט דברכות דנ"ח ע"א גבי רב ששת, ובפ' ב' דחגיגה דט"ז רע"א, ובזהר פ' צו דף למ"ד ע"א), והיינו שרוח הוא בחי' פסוד"ז כי פסוד"ז הוא ענין התבוננות מבחי' בריאת העולמות וכמ"ש הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים הללוהו כל מלאכיו כו', ששורש התהוותן הוא מבחי' רוח וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, ולא ברוח הוי', שבחי' רוח זה הוא רק מבחי' רוח אלקי' וכמ"ש ורוח אלקי' מרחפת ע"פ המים, ולא מבחי' רוח הוי', ובבחי' רוח זה אינו נמשך עדיין שם הוי', רק שבחי' ה' אחרונה של שם הוי' הוא מלובש בבחי' רוח זה, ומ"ש לא ברוח הוי' היינו שם הוי' בשלימות כל ד' אותיות שם הוי' לא יש ברוח רק בחי' ה' אחרונה.

ואחר הרוח רעש שהוא בחי' יוצר אור שהוא בחי' התבוננות מחיות ואופנים שנא' בהם והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים, והיינו כי שרפים אומרים קדוש שמשיגים איך שהוא קדוש ומובדל כו', והנה חיות ואופנים שהם ביצי' שאינם משיגים את בחי' קדוש עי"ז נעשה להם רעש גדול, והנה בחי' רעש זה הוא בחי' וי"ו של שם הוי', כי הרעש נמשך מבחי' קדוש שאומרים השרפים והם אינם משיגים את בחי' קדוש ע"כ נעשה בהם הרעש נמצא שהרעש שלהם נמשך מבחי' קדוש שהוא ו' כי קדוש הוא בחי' ו' המשכה מבחי' קדש כי קדש הוא מלה בגרמי', וקדוש בוי"ו הוא המשכה מבחי' קדש שהוא המשכת בחי' סוכ"ע כו' וזהו לא ברעש הוי' דהיינו שם הוי' בשלימות כ"א רק בחי' ו"ה. ואחר הרעש אש שהוא בחי' הרשפי אש שבשרפים, שלכך נקראו שרפים ע"ש הרשפי אש דהיינו שכמו שהאש שהוא