קנט

ב) ועתה י"ל ענין חשן ואפוד שהוא בחי' העלאת האבנים, והענין הוא דהנה כתי' צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו וארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת וביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק שיבנה בב"א, ויש בחי' עטרה לבחי' חתונתו ובחי' עטרה לבחי' שמחת לבו, וי"ל למה נק' בנין בהמ"ק שמחת לבו. והענין הוא דהנה הקב"ה נק' לב וכמשארז"ל במד"ר שה"ש ע"פ אני ישנה ולבי ער היכן מצינו שהקב"ה נק' לבן של ישראל שנא' צור לבבי וחלקי אלקי', וזהו לבבתני אחותי כלה, שכנס"י עושין לו לבחי' לב. והענין הוא דהנה כמו למשל הלב באדם הוא באמצע הגוף ויש בלב שני חללים חלל הימני מלא רוח וחלל השמאלי מלא דם שהדם הוא הנפש, והיינו שהתלבשות הנפש בדם היא, והנה התהוות הדם הוא מהמאכלים שאדם אוכל ושותה ונתברר בקיבה ואח"כ נתברר עוד בכבד, ואח"כ עולה מהכבד ללב, ואעפ"י שיש פרסא המפסיק בין לב לכבד שהוא בחי' חצר הכבד אעפי"כ ע"י עורקים עולה הדם מהכבד ללב, ואח"כ לבא פליג לכל שייפין שנמשך הדם לכל האברים ונותן כח וחיות בכל האברים ע"י גידי הדם כו', והנה מהלב עולה הדם גם למוח ועי"ז נמשך המשכה מהמוח ללב שהוא בחי' רוח החיים שבחלל הימני שנמשך מהמוח ללב, נמצא שעיקר הלב הוא שנתחבר בו רוח החיים עם הדם כי הדם הוא הנפש שהוא בחי' התחברות רוח ונפש כו'. וכך למעלה שהקב"ה נק' לב היינו שהוא ג"כ התחברות רוח ונפש שיש למעלה ג"כ בחי' רוח ונפש וכמ"ש נשבע ה' בנפשו, והר סיני עשן הוא בחי' עולם שנה נפש, שנפש הוא בחי' אחרונה שהוא רק בחי' החיות של עולם ושנה בחי' כי הדם הוא הנפש כו'.

והנה כמו במשל לב האדם בחי' הדם שבחלל השמאלי נמשך מלמטה למעלה דהיינו מבחי' בירורי המאכלים, כמ"כ למעלה בחי' נפש שהוא בחי' חיות של עולם ושנה הוא נמשך מלמטה דהיינו מבחי' הקרבנות שהי' בבהמ"ק, דהנה שרש הקרבן נמשך מבחי' חיות שבמרכבה, בהמה נמשך מבחי' פני שור שבמרכבה ועופות נמשכו מבחי' פני נשר שבמרכבה, והנה עי"ז שהי' הכהן מקריב את הקרבן הי' מעלה אותו למעלה לשרשו בבחי' חיות שבמרכבה ועי"ז נעשה והחיות נושאות את הכסא שהוא בחי' כסא הכבוד שהוא בחי' לב, כי כבוד בגימ' לב שהוא ענין ל"ב פעמים אלקי' שבמע"ב שהוא בחי' לב שהוא מקור להחיות העולמות כו'. והנה אח"כ עולה מהלב למוח, ועי"ז נמשך המשכת