קנח

ההפרש שבין העלאת הנרות להעלאת האבנים שנשא אהרן את שמות בנ"י. והנה כתיב טוב שם משמן טוב ופירשו רז"ל במד"ר בקהלת במקומו ע"פ זה (דף י"ט ע"א בדפוס שקלאוו) שטוב שם קאי על שמות השבטים שנשא אהרן וטוב משמן הטוב דאהרן שנמשח בשמן המשחה ולכך אם הי' נחסר אות א' משמות השבטים הי' כל עבודתו של אהרן פסול, אף שאהרן נשא אותם מ"מ הם למעלה ממנו כו'.

והענין הוא דהנה מתחלה י"ל ענין העלאת המנורה שאהרן הי' מעלה את הנרות, הנה כתי' נר הוי' נשמת אדם, והיינו שכמו שטבע הנר לעלות למעלה כמ"כ נש"י יש להם אהבה ורצון טבעי' לאלקות, אך הנה לפי שהנשמה ירדה למטה בגוף ונה"ב וכמ"ש בראת יצרת נפחת כו' ולזה הגוף ונה"ב מסתיר על הנה"א שלא יאיר אורה כו', לזה הי' ענין העלאת המנורה שאהרן כה"ג הי' מעלה את הנרות שהי' מעלה את נש"י שיאירו אותם באהבה ורצון לאלקות. והנה עכשיו בחי' זו של אהרן הוא ענין בחי' תפלה דהיינו ברכת אהבת עולם אהבתנו שהוא בחי' אהבה הנמשכת מלמעלה להלהיב הלב בתפלה. והנה כתי' ויקחו אליך שמן זית זך, אליך הוא בחי' משה, והיינו לפי שאהרן הוא בחי' שושבינא דמטרוניתא ומשה הוא בחי' שושבינא דמלכא שהוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט, והיינו לפי שענין העלאת הנרות הוא שהנר נמשך להאבוקה, ולכך צריך להמשיך מתחלה את האבוקה, כי ביטול והמשכת הנר הוא בפני האבוקה דוקא ולכן צריכין להמשיך האבוקה תחלה, וזהו ענין בחי' משה דוקא שהוא שושבינא דמלכא בחי' המשכה מלמעלמ"ט שהוא בחי' תורה, שמן הוא בחי' חכמה אורייתא מח"ע נפקת, וזך הוא כ"ז אותיות התורה, כ"ב אותיות וה' אותיות מנצפ"ך שהם כפולות (והיינו שענין תפלה הוא בחי' העלאה שרוצה לידבק ולהתקשר באוא"ס וא"א לידבק באוא"ס כ"א ע"י התורה שהיא המאור וישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא וקודב"ה כולא חד כו') ועוד שהתו' נותן כח שיהי' העלאת הנרות בתפלה שלזה אמרו אין עומדין להתפלל אלא מתוך דבר הלכה פסוקה (ברכות ר"פ אין עומדין דל"א ע"א ובירושלמי שם), והיינו לפי שהתורה נותן כח לאדם שיהי' לו בחי' העלאה בתפלה כו' והיינו לפי שאהרן ומשה הם בחי' חו"ב שהוא בחי' אין ויש ולכך היש הוא בטל לפי שהם תרין ריעין דלא מתפרשין, ומשה שהוא בחי' אין נותן כח בהיש שיהי' היש בטל כו', וזהו ויקחו אליך שמן זית זך, שכדי שיהי' העלאת הנרות הוא ע"י משה שהוא בחי' שושבינא דמלכא כו'.