קנו

ע"ד חמץ מצה ע"ש, הרי מצינו שיוכל להיות אתהפכא חשוכא ממש דבחי' ק' לנהורא עד שמבחי' קנה הנ"ל נעשה הנה כו'. וגם ע"ד שאמרו עתיד חזיר ליטהר, וחזיר הוא חית קנה הנ"ל כמ"ש בגמ' דפסחים קי"ח ב' ופרש"י שם שעלי' נאמר ושארא ברגלה רפסה (דניאל ז' י"ט) וכו' וזהו רגל ק' הנ"ל. והנה כתי' אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו' כי את רוח הטומאה אעביר כו', וזהו ענין עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא בחי' רגל דק' היוצא לחוץ לגבול הקליפות שהוא שוק טורי דפרודא, וצריך להדליק נ"ח להמשיך עליו אור ה' מלמעלה למטה, ע"ד וה' יגיה חשכי עד שיכלה הרגל מבחי' שוק כי האור דוחה חשך והיינו שגם בחי' המעשה יהי' כולו לה' ונעשה מבחי' קנה הנה כו', ולע"ל כתי' ועמדו רגליו ב' בחי' רגל לאפוקי מבחי' רגל א' הנ"ל שהוא בחי' קיימא דחד סמכא וזהו שקר אין לו רגלים, רק רגל א' דקו"ף הנ"ל, אבל קושטא קאי אמת ה' לעולם.

והנה מבואר בסידור בפי' מזמור לתודה, איך בקרבן תודה שהוא בחי' גבוה גם החמץ יוכל להתעלות כו' יעו"ש, וכן מבואר במ"א דלפי שבשבועות מ"ת ע"כ שתי הלחם חמץ תיאפנה, וע' בלק"ת פ' במדבר בד"ה וידבר אלקים כו' אנכי ס"ה קרוב לסופו, כי חמץ הוא לשון התנשאות, ובפסח אסור החמץ שיש לזה יניקה לקליפות וסט"א גבהות וגסות הרוח כו' משא"כ בשבועות שנזדככו המדות הטבעיות ועולות להיות נכללים בקדושה (והיינו ע"י ספירת העומר שקודם, יעו"ש) הרי אין ההתנשאות אלא בבחי' הקדושה שזו ההתנשאות היא כמ"ש לך ה' הגדולה כו' ואין שם יניקה לסט"א כלל, מחמת גילוי הרצון עליון ב"ה שלמעלה מעלה מגדר השתלשלות, יעו"ש שזהו הגילוי שבמ"ת שבחי' הרצון שלמעלה מהשתלשלות יתגלה בחכ' עילאה, וזהו ע"י התורה (ושם מדברים שחכ' היא ראשית ההשתלשלות, ולא כמ"ש בסש"ב פי"ח ובלק"ת בד"ה מצה זו כנ"ל) ונמצא שא"צ לעשות מן ח' ה' כ"א גם החי"ת עצמו