קנב

פתי אלא שלגבי הקב"ה הכל כפתיים כנ"ל, ובחי' זו בנפש היא בחי' משכיל בחי' איתן שלמעלה מן השכל כמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן ע"ש ס"א, וזהו כמו אדה"ר שהוא בחי' חיה והחכ' תחיה שלמעלה ממדריגת משה שזכה לבינה לבד שבינה היא בחי' נשמה לבד, ואדה"ר הוא בחי' חיה וכמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, ובחי' זו שלמעלה מן השכל נת' לעיל מן הסש"ב פי"ח שזהו בחי' האמונה, ולכן משה ע"י האמונה שהאמין בהקב"ה בתחילת התגלותו שאמר לו אנכי אלקי אביך, זכה אז להיות במדריגה כמו אדה"ר בחי' והחכ' תחי', והיינו ע"י שהי' פתי, פי' שהבין שלגבי אוא"ס ב"ה דלית מח' תפיסא בי' כלל נמצא הכל כפתיים נגדו ולכן האמין לכל דבר, ונמצא כי פתי יאמין לכל דבר היא מעלה גדולה, ומ"מ אינו סותר למש"א משה זכה לבינה שי"ל שלבחי' בינה זכה בדרך השגה, אבל לבחי' חיה דאדה"ר ע"ז אינו שייך השגה מאחר דלית מח' תפיסא ביה כלל, ולכן הכל כפתיים נגדו ית', כ"א בבחי' אמונה לבד (והיינו כי בכאן מדברים איך שבחי' חכמה היא למעלה מהשתלשלות שהמקור ע"ז הוא סש"ב פי"ח הנ"ל, ובלק"ת בד"ה מצה זו בענין מוחין דאבא שהם למעלה מהשתלשלות כו').

ב) ונחזור לענינינו להבין ענין קרשי המשכן, הנה באותיות קרש מרומז ענין זה דאתהפכא חשוכא לנהורא, דאיתא בזהר בראשית בההקדמה דף ב ע"ב שאותיות ק' ר' נק' אתוון דזיופא ונוטלי' עמהם אות ש' שהוא אות דקשוט והוי קשר ושקר, כי כל שקר צריך להיות קצת אמת בתחלתו כו' יעו"ש. וע"ש הפי' בס' זהר הרקיע להאריז"ל והובא ג"כ בסה"מ, שאות ק' הוא דוגמת ה' וזהו ענין קוף בפני אדם, וכ"ה בזהר תרומה קמ"ח ב' אשת חיל כו' איהו אות ה', אשת זנונים כו' ואת דילה ק' כו'. וכן ר' נגד אות ד', פי' כי המל' נק' ד' ל' דלות דלית לה מגרמה כלום וכמשל הדבור שהוא מקבל מהשכל ומדות כו', ורי"ש הוא ג"כ ל' דלות כמ"ש ולרש אין כל, אך ההפרש גדול ביניהם כי כשיש כמו יו"ד זעירא היושבת בגג הרי"ש אז הוא ד', ובאות ר' הוא הסתלקות היו"ד זעירא, ונודע שהיו"ד הוא בחי' ח"ע ביו"ד נברא העוה"ב אך יו"ד זעירא הוא בחי' יסוד בסוד העטרה כו', ונמצא אות ד' הגם