קנא

לשכל ודעת להשיג אותו ית' כ"א בבחי' אמונה שהיא למעלה מן הטעם ודעת וזהו ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך, ואני תמיד עמך (תהלים ע"ג ך"ב ך"ג), פי' ע"י האמונה, הגם שאני בער ולא אדע מפני כי הכל כפתיים נגדו שא"א ע"פ השגה ושכל להשיגו ונמצא הרי אני כבהמה מ"מ עי"ז אני תמיד עמך (וע' בסש"ב פמ"ו בפי' ב' פסוקים אלו ואני בער וגו' ואני תמיד עמך). ובחי' אמונה זו ישנו בכל או"א מישראל אפי' בקל שבקלים מחמת בחי' חכמה שבנפשו פי' חכמה כח מ"ה, מ"ה הוא בחי' שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה אוא"ס ב"ה דלית מח' תפיסא ביה כו' ולכן כל ישראל אפי' הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' שהאמונה היא למעלה מן הדעת וההשגה כי פתי יאמין לכל דבר כו' ולגבי הקב"ה שהוא למעלה מן השכל והדעת ולית מח' תפיסא ביה כלל הכל כפתיים אצלו ית'.

ובחי' זו הוא כענין אדה"ר קודם חטא עץ הדעת טוב ורע וכו', וכן הי' ענין הנביאי' כמ"ש (במלכים ב' סי' ט"ו י"א) מדוע בא המשוגע הזה אליך כו' שפי' במצו"ד שהי' קורין לנביא משוגע לפי שבעת שהי' מתבודד בנבואה הי' נדמה להם כמשתגע על כי לא פנה אז בעניני העולם. וזהו ג"כ דכתי' גבי שאול (בשמואל א' ססי' י"ט) ויפשט גם הוא את בגדיו, שפי' בד"ה להבין ענין הסוכות (בס' מלוקטים ח"א בסופו והוא ג"כ דרוש המצנפת) שמדריגת הנביא שהי' בא לכלל הפשטת הגשמיות ומגיע לבחי' של אדה"ר כמו שהי' קודם החטא שאז לא הי' יודע מעה"ד טו"ר כלל, ולכן כתי' ויהיו שניהם ערומים כו' ולא יתבוששו, שלא הי' צריך ללבושים, וכן הנביא בעת שהי' שורה עליו רוח הנבואה הפשיט בגדיו, שמורה על הפשטת הלבושים משכל אנושי, וע"ד אדה"ר קודם חטא עה"ד טו"ר, ולכן ע"פ שכל אנושי קראו לנביא משוגע כנ"ל, אבל באמת זהו מעלה ומדריגה גבוה והיינו כמו אדה"ר קודם החטא כו'.

ועפ"ז יובן ג"כ מה שדרשו על משה פסוק פתי יאמין לכל דבר (משלי י"ד ט"ו) ברבות שמות ריש פרשה ג', שלכאו' תמוה איך קראו למשה