קמט
דאתכסי' לעלמא דאתגלי', והפי' הפשוט הוא מעוה"ז לעוה"ב והיינו שע"י בירור שבעוה"ז שהוא בחי' זריעה עי"ז נעשה המשכה מעלמא דאתכסי' לעלמא דאתגליא, ושרש של שני העולמות הוא ב' שמות הוי' וכמ"ש ויקרא הוי' הוי' שהוא המשכה שלא ע"פ סדר השתלשלות כו' שזהו בחי' הצמיחה כו'.
והנה עיקר הצמיחה יהי' לע"ל וכפי' הפשוט מעוה"ז לעוה"ב שלע"ל יהי' בחי' הצמיחה הנ"ל, אך ברגלים נעשה ג"כ מעין צמיחה זו, וזהו שהרגלים נקבעי' על זמן גמר התבואה לפי שהרגלים הוא בחי' צמיחה, וזהו את חג המצות תשמור למועד חדש האביב, פי' אביב הוא ל' חיבור מל' רז"ל קישות שהתליעו באיבי' שפי' במחובר, וכך חג המצות הוא בחדש האביב שבו יצאו ישראל ממצרים ונתחברו להקב"ה ונעשו בחי' אביב היינו חיבור אב עם י"ב, אב הוא בחי' כי אתה אבינו, י"ב הוא בחי' י"ב שבטים, וחג הקציר הוא חג השבועות שהוא בזמן קציר חיטים הוא בחי' מ"ת שחטה הוא כ"ב אתוון דאורייתא, וחג האסיף הוא חג הסוכות שהוא בחי' תשובה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.