קמא

שהם כללות התורה, ופ' שמע בכלל הוא בחי' רצוא, ופ' והי' אם שמוע הוא בחי' שוב, כמ"ש בת"א פ' ויחי בד"ה יהודה אתה יודוך אחיך, שהם בחי' חו"ג שמע אהבה כולל רמ"ח מ"ע, והא"ש גבורה שרש שס"ה ל"ת, והוא כמו בפסוק ראשון ה' אלקינו ה' אחד שהם נגד ב' הדברות אנכי ולא יהי' לך שכוללים תרי"ג מצות כמ"ש בס' של בינונים פ"ך אנכי שרש רמ"ח מ"ע לא יהי' לך שורש שס"ה ל"ת. ולכן ע"י רוממות אל דק"ש בבחי' שית תיבין דיחודא דשמע ישראל, וגם ע"י בשכמל"ו שהוא בחי' קבלת עול כמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה שמע ישראל (וי"ל שזהו שאמר משה בשכמל"ו לפי שראה שבדורות שאחריו לא יהיו יכולים לבוא מבחי' אחד לבד לבחי' ואהבת בכל לבבך כו' כ"א ע"י בשכמל"ו קבעומ"ש לכן אמר בעת מ"ת בשכמל"ו), עי"ז נעשה בכל לבבך בשני יצריך, היינו ביצ"ט וביצה"ר שגם היצה"ר ירצה ליכלל בקדושה כו'.

והנה כאשר נה"ב נתהפך לקדושה עי"ז נעשה יתרון האור מן החשך דכד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה לפי שכך עלה ברצונו, ועי"ז נעשה עלי' יותר גדולה מכמו שהיתה קודם ירידתה כו' לפי שקודם ירידתה היתה רק בבחי' עלה במח' והנה מח' הוא רק בחי' לבוש רק שהוא לבוש פנימי, ודבור הוא לבוש חיצוני, אבל מ"מ הוא רק בחי' לבוש, אבל ע"י ירידתה בגוף ונה"ב נתהפך החשך לאור עי"ז יגיע לבחי' לאשתאבא בגופא דמלכא ממש שלמעלה מבחי' מח' שהוא רק לבוש לעצם הנפש, וזהו מ"ש רז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש, פי' צדיקים היינו מקיימי תומ"צ וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה וע"ש זה נק' המקיים תומ"צ בשם צדיק, וע"י קיום התומ"צ יאמרו לפניהם קדוש דהיינו שיתעלו לבחי' קדש העצמי וע"כ יאמרו לפניהם קדוש.