קלה

והנה המכוון הוא שהגם שנתהווה בחי' אחד שהוא ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם שע"ז מרמז תיבת אחד מ"מ הם בבחי' אחד דהיינו שהם בבחי' ביטול. ולהבין זה איך הם בבחי' אחד, הענין הוא דהנה למעלה אינו כמו למטה דהנה למטה אנו רואים שהדבור נראה כמו שנעשה נפרד לעצמו מהאדם המדבר, אבל למעלה אי אפשר לומר כן שהרי אין לך דבר שחוץ ממנו וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא, וזהו שארז"ל במד"ר שמות פ' ב' ע"פ וירא אליו מלאך ה' בלבת אש מתוך הסנה למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי מן השכינה אפי' סנה, וא"כ א"א לומר שהדבור נעשה דבר נפרד אלא הוא בבחי' ביטול. ומה שנראה העולם ליש ודבר נפרד היינו רק בבחי' השתלשלו' שנעשה ע"י צמצומי' עי"ז נראה ליש ודבר נפרד, אבל לגבי עצמותו אין שייך לומר בחי' דבר נפרד לפי שכולא קמי' כלא חשיב ואין לך דבר שחוץ ממנו,