קלב

ששניהם אמת, והיינו כשאומרים שהאותיות הם במלכות אזי הטעמים בחכ', אבל כשאומרים שהאותיות הם במידות שהוא בחי' אותיות התורה שהם למעלה מבחי' אותיות שהם מקור לעולמות בחי' בדבר ה' שמים נעשו, אז הטעמים הם בכתר, והיינו שיש שני בחי' טעם, כי יש טעם הגלוי שבחי' טעם זה הוא בחכ', ויש בחי' טעם הכמוס שהוא ע"ד שארז"ל שתוק כך עלה במחשבה שבחי' טעם זה הוא בכתר.

ז) והנה אחר ששוכן בבחי' תיקון הארת אור א"ס שלמעלה מע"ס עי"ז יכולים אח"כ ליכלל המדות והספירות בבחי' ביטול במציאות יותר מקודם שהי' ההתכללות רק מחמת חלישות התגלות האור כענין רך כקנה כו' אבל לא בחי' עצמיות הביטול ממש, אכן בהגלות נגלות עליהם גילוי אוא"ס שלימותא דכולהו אשר כל המידות כאין נגדו, כי כשמו כן הוא שאינו בבחי' מדה ח"ו אלא למעלה מעלה עד אין קץ אפי' מבחי' חב"ד מקור המידות, ואזי המדות היו לאחדים ממש ובטלים ממש כנר בפני האבוקה באורו ית' המאיר להם ואינם תופסים מקום כלל, וז"ע עושה שלום במרומיו בין שר של מים ושר של אש וכמ"ש באגה"ק ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום כו' ע"ש, והתכללות זו הוא בחי' ביטול אמיתי ממש שלמעלה מבחי' הביטול דרך כקנה כו' עד שאפי' כשהמדות היו בריבוי האור (הכוונה כמו בעולם התהו שהי' ריבוי האור) היו בטלים ומתכללים, וכמו בעולם העקודים שודאי הי' שם ריבוי האור יותר מבנקודים, ואעפ"כ לא הי' שם שבה"כ ח"ו והיינו מחמת קרבתן לאוא"ס שעי"ז הם בבחי' ביטול אמיתי כו' והתכללות אמיתי עד שעקודים בכלי אחד, ומבחי' ביטול זה נמשך אח"כ בעולם התיקון ג"כ ע"י השראת אוא"ס הנמשך בעולם התיקון שעי"ז נמשך בהם הביטול האמיתי כו'.

ועפ"ז יובן שדוקא בעולם התיקון שהם בחי' התכללות שם דוקא ע"י העבודה בתומ"צ יכולים להמשיך אורות דתהו שהם בלי גבול בכלים דתיקון, ובתיקון דוקא שהוא בחי' סיום המדריגות דעקודים נקודים וברודים מאיר מאור א"ס בחי' הגבוה מתהו ותיקון שיהיו יכולים המצות להיות כלים רחבים שיוכלו לקבל בחי' אורות דתהו כמ"ש באגה"ק בענין רחבה מצותך מאד שהם כלים רחבים לקבל בחי' מאד העליון שהם בלי גבול כו'. והנה נודע ששעבוד מצרים הי' הכנה למ"ת שעי"ז בררו מהם הנצוצות דתהו שהם אורות