קכז

קוצים וברקנים שאז היו עדיין בקושי השעבוד כו') וכמ"ש ואני בתוך הגולה לפיכך ראה ההתלבשות בבחי' פני ארי' ובחי' פני שור כו', כי בזמן שהי' בהמ"ק קיים הי' גילוי השכינה במדרגה היותר גבוה ונעלה וכמו שהי' ראשית הגילוי לכל ישראל במ"ת דכתיב פנים בפנים דיבר הוי' עמכם פי' פב"פ בלי שום אמצעות והתלבשות כלל (וע' מענין פב"פ ומענין פא"פ בד"ה ראה) ולכן כתיב וכל העם רואים את הקולות וארז"ל רואים את הנשמע ושומעין את הנראה, שהי' גילוי אלקות מבלי שום התחלקות ריבוי המדרגות רק שהיו רואין גילוי כללות החיות ושפע אלקי ואין שום פירוד וחילוק ח"ו בין ראי' ושמיעה, והיינו שהי' מאיר רבוי האור והי' העין שהיא כלי לראי' בלבד יכולה לקבל ג"כ כח השמיעה, והאוזן שהיא כלי לשמיעה בלבד יכולה לקבל גם כח הראי', וכל זמן שבהמ"ק קיים היו הנשמות במעלה עליונה והי' כח השגתם בגילוי כללות החיות מבלי שום אמצעית כלל, אבל כשגלו לבבל הנה גם גלוי השכינה אז הוא ע"י ירידה בבחי' התחלקו' רבוי המדרגו' בבחי' פני ארי' ופני שור שבמרכבה, ראי' בפ"ע ושמיעה בפ"ע שנתמעט האור כביכול ונמשך בכלים מכלים שונים ברבוי התחלקות, פני ארי' ופני שור. וזהו מ"ש בזוהר שיש בחי' מארי דעיינין ומארי דאודנין, ובעבודה ז"ע שתים שלפניה, יוצר משרתים ואשר משרתיו כו' והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול שהאהוי"ר נמשך לנש"י ע"י המלאכי', שע"י ההתבוננות באריכות בברכת ק"ש עי"ז נמשך בחי' אהוי"ר בנש"י, משא"כ בימי משה הי' נמשך ע"י השכינה בעצמה שהרי גם המלאך לא רצה לקבל כמ"ש אם אין פניך הולכים, ולכן אמר ליהושע עתה באתי. אבל אח"כ בימי יחזקאל כיון שהוצרכו לקבל ע"י פני ארי' פני שור, ע"כ גם בעבודה לבוא לבחי' אחד ואהבת בק"ש הוא ע"י שתים לפניה ששם נאמר מענין המלאכי' איך שעומדים ביראה, ועי"ז נמשך להאדם ג"כ אהוי"ר, וממילא מתעלים המלאכי' ג"כ עי"ז כנודע מענין אכלתי יערי עם דבשי, יערי הם המלאכי' שע"י מס"נ בק"ש באחד ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך דהיינו בבחי' אליך ה' נפשי אשא הנה הנשמה עולה למקור חוצבה שהיא בשרשה הגבה למעלה יותר וכנ"ל מתעלים המלאכים ג"כ עי"ז כי מאחר שמהם קיבלה אהבתם ויראתם להעלות לה' אחד לאהבה בכל נפשך יהיו גם הם עולים בסולם