קכ

האצי'. דהנה נודע כי השראת א"ס ב"ה הוא רק במקום הביטול לבד, וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, ומתחלה נברר להיות עולם האצי', שמה שאינו בטל שם אינו שורה בו גילוי אור א"ס, ומ"מ נדחה לעולם הבריאה, שהגם שלגבי האצי' אינו נחשב בחי' הביטול דבחי' זו להיות מכון לשבתו שיאיר בו אוא"ס שמאיר באצי', מ"מ בערך עולם הבריאה ה"ז נחשב ביטול, והו"ע הביטול דמלאכים ונשמות שהם בחי' נבראים שהם בטלים, שהגם שבערך עולם האצי' אין זה ביטול גמור להיות גילוי רב כבעולם האצי', מ"מ לגבי בחי' הבריאה ה"ז נחשב ביטול וכנ"ל, ואח"כ נדחה לעולם היצי' כו', עד שתכלית הבירור הוא במדריגות תחתוני' שבעשי', והו"ע הכריעה במודים להיות כפוף בבחי' הודאה כו', ולכן ארז"ל מאן דלא כרע כו' נעשה שדרתו כו' שנדחה להיות כמו הנחש הקדמוני שאין שם עוד שום בירור טוב, שלכן אמרו בזח"ג קס"ד א' ובסבא דמשפטים דף קו"ף ע"א שלא יקום בתחה"מ כו', להיות כי אין בו בירור שום טוב. ונמצא כי עיקר הבירורי' הוא בתחתית העשי' המעורב טו"ר, וע"י עסק התומ"צ שמקיים רצון העליון ה"ה מברר הטוב להיות מכון לשבתו ית'. וזהו שנק' העולמות עליונים בשם עולם ברור להיות כי שם נתברר הכל בין טוב לרע, ועוה"ב הוא ג"כ עולם שכבר נתברר, ולכן בעוה"ב א"א לשנות טעמו ממה שכבר עשה בעוה"ז, להיות כי בעוה"ב הוא אחר הבירור, וכל העובר עבירה א' קונה לו קטיגור א' כמאמר ר' אליעזר ב"י במשנה י"א פ"ד דאבות, ובעוה"ב שהוא עולם ברור שהרע נפרד בפ"ע ונדחה לגמרי ומובדל בעצמו להיות מלאכי חבלה ומזיקים כו' לכן א"י לשנות טעמו כ"א ע"י יסורי' קשים ר"ל כגיהנם וכף הקלע כו' שמתלוצצים ממנו כו'. אמנם בעוה"ז שהוא עולם הפוך כו' לפי דברי ריב"ל, שכן הוא באמת, פי' שיכול להפוך את עצמו ולשנות את טעמו מרע לטוב ע"י התשובה, וכמ"ש בזהר זכאין אינון מארי דתיובתא כו' דהא בשעתא חדא וברגעא חדא כו'.

ולכן ארז"ל יפה שעה א' בתשו' ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, שע"י תשו' ומעש"ט בעוה"ז הוא יכול לשנות מרע לטוב, והיינו כי מה שעוה"ז הוא בתחתיות וסיום כל המדריגות זהו ע"פ השתלשלות בחי' ממכ"ע שנמשך בכל עולם לפי ערכו כו'. אמנם בזאת יתרון מעלת העוה"ז שבה מאיר א"ס הסוכ"ע ע"י תומ"צ, וע"ז אמרו יפה שעה א' בתשו' ומעש"ט כו', כי חיי העוה"ב הם בחי' גילוי ממכ"ע ה"ז נמשך מבחי' גילוי מלכותו ית', וכמאמר יחיד חי העולמי' מלך, פי' יחיד הוא לבדו וכל חיי העולמי' הוא רק מבחי' מלך