קיז

נתלבש כח השכל כ"כ כמו בידים שיש שכל בזריקת הידים, ה"ה חיצוני לגבי היד. ונמצא כי כלי הרגלים הם הכלים היותר נמוכים מלקבל כח השכל, וכח ההילוך הוא דוקא ברגלים ויש בו מעלה יתירה שנושא את הראש כו', וזהו מצד כוונת נעיצת התחילה שלמעלה מבחי' ראש גם בהיותו מתפשט בכלים כו' הם תלת מוחין כלי החב"ד שבראש, שזהו כוונת ופי' תיבת ראש המתפשט, הוא בחי' ההתפשטות ע"י הגידי' ועורקי' דקים בשארי האיברים, וגם בחי' התפשטות אור השכל וההשגה והדעת בכלים שלהם עצמם כו'. וצ"ע עוד).

ב) והנמשל יובן ההפרש בין עגולים דתהו ליושר דתיקון, דבתהו היו זה תחת זה ולא היו בבחי' פרצוף ע"כ לא הי' נמצא בהם בחי' זו דנעוץ סופן בתחילתן כו', אבל בתיקון שנתלבשו בכלים רבים בבחי' פרצוף אזי נעשה בחי' זו מצד הכלים שיש ברגל מה שאין בראש כו', וכדוגמא זו דנסב"ת שהו"ע מבלי אשר ימצא ראש וסוף שיש מעלה בסוף מה שאינו בראש, ונמצא כי בבחי' זו הסוף הוא ראש כו', יובן זה במעשה המצות ג"כ. כי הנה כתי' זאת התורה אדם שנמשלו התומ"צ לבחי' אדם, ולכן כמו שיש רמ"ח איברים באדם כמארז"ל במשנה ספ"א דאהלות, כך במצות רמ"ח מ"ע, וכמו שהגידים שבאדם הם שס"ה כן יש ל"ת שס"ה, וענין מה שנמשלו לבחי' אדם הוא להיותם בחי' התיקון כו'. והנה כמו באדם בחי' המעשה הוא כח היותר אחרון כו' (והילוך שברגל י"ל שזהו גם במעשה כח היותר אחרון כו'), ומ"מ הרי יש מעלה במעשה ההילוך שברגל שנושא את הראש וכנ"ל, עד"ז יובן בנמשל במעהמ"צ שיש מעלה במצוות מעשיות שהם גבוהים בבחי' א' יותר מן התורה. והגם שהתורה היא בבחי' פנימיות והמצות הם בבחי' חיצוניות בכלל בחי' מעשה, מ"מ בבחי' א' מצות מעשיות גבוהים יותר מבחי' תורה כו', שהרי מבטלים ת"ת לצורך מצוה שא"א להתקיים ע"י אחרים וכמארז"ל בירושלמי ספ"ק דפיאה, ובגמ' דידן במ"ק דף ט' ריש ע"ב, רמו קראי כו' חפציך כו' הא חפצי שמים ישוו בה, וכתי' כל חפצים, ל"ק כאן במצוה שאפשר להתקיים ע"י אחרים וכאן במצוה שא"א להתקיים ע"י אחרים כו', הרי עכ"פ דמצוה שא"א להתקיים ע"י אחרי' נפסק הלכה למעשה שמבטלים ת"ת כו', אשר זהו מפני שיש מעלה במעשה שהוא בחי' נה"י בחי' רגלין מה שלמעלה גם מח"ע, וע' באגה"ק סי' א' בענין חגרה בעוז מתני' שנה"י שרשם מהכתר, ולכן גם ההדיוט