קיג

וידבר כו' ויצוום

בס"ד.

[tochen_begin]היום לעשותם כו' תהו ותקון כו' עולם הפוך - ד"פ[tochen_end]

[zman_begin][וארא][zman_end]

וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל וגו', ופי' רש"י ז"ל צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם, עכ"ל. והוא מהמד"ר וארא פ"ז ע"פ ויצום אל בנ"י, א"ל הקב"ה בניי סרבנים הן רגזנים הן טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלים עליכם שיהיו מקללין אתכם שיהיו מסקלין אתכם באבנים, עכ"ל. וכ"ה בילקוט פ' בהעלותך רמז תשל"ה ע"פ האנכי הריתי בשם הספרי ע"פ זה. וזהו כענין הנזכר במד"ר פ' דברים ע"פ לא אוכל לבדי שאת אתכם, אמר משה חייכם שאני יכול לטעון עשרה כיוצא בכם, ולמה איני יכול לשאת אתכם שהוי' אלקיכם הרבה אתכם על גבי דייניכם (ופי' במת"כ רבים מפרשים הרבה ל' הגדיל) מנין ממה שקרינן בענין ה' אלקיכם הרבה אתכם, עכ"ל. וזהו ג"כ כמשארז"ל ברבות שה"ש ע"פ ראשך עליך ככרמל (שה"ש ז' וא"ו), ובויקרא רבה פ' אמור פל"א, אמר הקב"ה לישראל הרשים שבכם חביבים עלי כאליהו שעלה לכרמל הה"ד (מלכים א' י"ח מ"ב) ואליהו עלה על ראש הכרמל, ודלת ראשך כארגמן, אמר הקב"ה הדלים שבכם חביבים עלי כדוד שנא' (זכרי' י"ב ח) והי' הנכשל בהם כדוד, ופי' רש"י החלש, וי"א כדניאל דכתי' בי' והלבישו לדניאל ארגונא (דניאל ה' ך"ט). ולכאו' כל המדרשי' אלו אינם מובנים למה צוה הקב"ה למשה ואהרן שיקבלו ע"ע גם אם יקללו ויסקלו אותם באבנים. גם מש"א ולמה א"י לשאת אתכם שהוי' אלקי' הרבה (פי' הגדיל) אתכם ע"ג דייניכם, למה הייתה כזאת מלפניו ית' להגדיל את ישראל ע"ג מנהליהם עד שמשה רעיא מהימנא לא הי' יכול לשאת אותם. וגם מש"א הרשים שבכם והדלים שבכם חביבים כאליהו ודוד, שג"ז יפלא לכאו' איך ישתוה הרש לאלי' והדל לדוד כו'.

אך הענין יובן בהקדם מ"ש היום לעשותם, וארז"ל בפ"ב דערובין דך"ב ע"א, והיינו דאמר ריב"ל היום לעשותם ולא למחר לעשותם וכו', והיינו שעוה"ז דוקא נק' עולם המעשה ובה ניתן הבחירה חפשית להאדם שיבחר בטוב, וכמ"ש ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב כו' ובחרת בחיים הוא בחי' חיי