קו

חכמה עילאה אינו שייך לעלמין דאתגליין כלל, ועז"נ מאד עמקו מחשבותיך שהם בבחי' עומק כו'. וזהו שאה"כ כי אמרתי עולם חסד יבנה וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, פי' שרחמי' וחסדי' הם שייכים לעולמות, וכמשל באדם שענין המדות הם גילוי לזולתו, שהרי אינו שייך לומר שמתחסד עם עצמו או מרחם על עצמו כ"א על זולתו דוקא וכמ"ש מזה במ"א באורך כו', וכמו"כ יובן למעלה שענין המדות הם שייכים לברה"ע, וזהו זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, אבל חו"ב הוא מאד עמקו מחשבותיך, ועז"נ ממעמקים קראתיך הוי' שצריכי' לקרות בחי' י"ה דש' הוי' מבחי' עומק הנ"ל דעמקו, כאדם שקורא לאחד מבית לחוץ כו'.

וזהו ההפרש בין בהמק"ד ובין [זה"ג] כו', שבבהמק"ד הי' היכל קדש הקדשי', פי' קדשים הוא חו"ב וקה"ק הוא בחי' כתר, שכללותם הוא י"ה דש' הוי' שהיו"ד יש בו קש"י, ובחי' זו די"ה שהם עלמא דאתכסיא האיר בבהמק"ד. אבל כשאין השם שלם היינו שאינו מאיר בחי' י"ה, כ"א בחי' ו"ה. ובאמת בזה"ג גם בחי' פנימיות המדות אינם מאירים, שהרי כתי' כרחל לפני גוזזי' נאלמה, שרק בחי' חיצוניות מבחי' וא"ו שהוא ששה מדות וה"א הוא בחי' הדבור מאירי' להנהגת העולמות, אבל בחי' פני הוי' עז"נ אסתיר פני בחי' הפנימיות בבחי' יום ההוא הוא בחי' עלמא דאתכסיא כו' שהרי מסתלק קוב"ה לעילא ולעילא.

ועל זה נאמר אני ישינה בגלותא דמצרי' ובבל שאינו מאיר בחי' הפנימיות כו', ומ"מ ולבי ער שפי' במד"ר לבתי כנסיות ובתי מדרשות, שע"י תורה ותפלה גם עכשיו לבי ער, כי אורייתא מחכ' נפקת, וגם ארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם שנא' ואהי' אצלו שעשועי' יום יום היינו בחי' אאלפך חכ' אאלפך בינה, שזהו בחי' י"ה, וגם יש בה מבחי' השעשועים העצמיים שהוא בחי' תענוג. וזהו שארז"ל ע"פ יקרה היא מפנינים יקרה היא מכה"ג שנכנס לפני ולפנים, והיינו כי הכה"ג הוא רק נכנס לפני ולפנים, אבל התורה היא בחי' פני ופנים עצמה כנ"ל שיש בה בחי' ג"ר בחי' י"ה עם הקש"י בחי' שעשועים כו'.