צה

כמו ה' עילאה המקבלת מיו"ד, וכנודע מענין ביום ההוא יהי' שזו"נ יהיו בבחי' תרין ריעין דלא מתפרשין כמו או"א, וי"ל שלכן יש בפסוק זה ב' יודין יתירים, ובב' תיבות נכתב החולם על ב' ההי"ן בתי' עירה ובתי' סותה בכדי שיהי' מרומז בפסוק זה ב"פ י"ה להורות שגם ה' אחרונה תקבל מבחי' יו"ד כמו ה"א ראשונה, לפי שאז תקבל מהיו"ד שהוא חכ' כיון שתהי' במדריגת הבינה ויותר כו' היינו מה שעכשיו בעטרה שעטרה לו אמו כו' תהיה היא עצמה העטרה לבעלה, וזהו ענין עטרת בעלה כו'. ונמצא כי מה שביו"ד נברא העוה"ב שהיא בינה יומשך גילוי בחי' זה בעוה"ז, וכדכתי' ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם (תילי' ססי' ק"ו).

והנה בפי' הפסוק הנ"ל דברוך כו' מן העולם ועד העולם, יש בו שני פירושי', דהנה במשנה ספ"ט דברכות אמרו כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרי' ברוך כו' מן העולם כו' התקינו שיהי' אומרים מן העולם ועד העולם משמע מהעוה"ז שהוא מל' עד עוה"ב שהוא בינה. וכ"כ בע"מ במאמר חק"ד ח"ה פ"ה שמטבע דמן העולם ועד העולם הוא מטבע שטבעוהו דוד המלך ע"ה ובית דינו דהיינו מן העולם מזמן אדה"ר ועד העולם ימות המשיח, אבל בבית שני בשביל חמשה דברים שחסרו בו לא היו חותמין תחלה מן העולם, ואח"כ החזירו הדבר ליושנו עכ"ל. נ' דמפרש מן העולם עוה"ז שהוא מל' ועד העולם עוה"ב בינה ה' עילאה דש' הוי' ולכן בבית שני שחסרו בו ה' דברי' שהם מבחי' ה' עילאה לא הי' חותמין תחלה, וכ"כ בעה"מ שי"א פכ"א. ואילו בזהר משמע להיפך פי' מן העולם בינה ועד העולם מל', וכ"כ בהדיא פ' ויצא דקנ"ג ע"ב.

ויש לפרש דשניהם אמת דהנה יש בברוך ב' בחי', הא' מלמטלמ"ע כמ"ש בזח"ב פקודי דרס"א רע"א בענין ברוך דהתחלת שמו"ע שזהו מה שהמל' מתברכת ממה שנכללו בה העלאת מ"ן דחיות ושרפים ואופנים כו' וכמו הצמיחה ממה שנזרע כשיש בזה ברכה בתוס' וריבוי כו' וכמ"ש ויזרע יצחק כו'