צד

אוסרי לגפן

בס"ד.

[tochen_begin]חולם יודי"ן יתרים כו' מן העולם ועהע ב' פי'[tochen_end]

[zman_begin]ויחי[zman_end]

אסרי לגפן עירה (עירו קרי) ולשרקה בני אתנו, כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה (סותו קרי). וצ"ל מה"ע הקרי והכתיב בתיבות עירה וסותה שהכתיב הוא בה"א והקרי הוא בוא"ו, והניקוד הוא נקודת חולם. גם צ"ל מ"ש בתיבת אסרי יו"ד יתירה שפירושו הוא מל' אוסר כמו שפי' רש"י, וכ' רש"י שזהו כדוגמת מקימי מעפר, היושבי בשמי' שהם ג"כ יודי"ן יתירים, וכן בתי' בני אתנו ג"כ יו"ד מיותר דהל"ל בן אתנו.

ויש לפרש זה ע"פ מ"ש הפרדס בשער הנקודות (הוא שכ"ח רפ"ב) בביאור נקודת חולם, הרמז שלה הוא המל' כאשר היא עולה למעלה להיות עטרת בעלה כדכתיב עטרת תפארת תמגנך (משלי ד' ט') ואז היא עומדת בכתר עליון כו' ולכן תמצא שהנקודה זאת היא למעלה מן האותיות לרמוז אל מקום עליון וגבוה כדפירשנו, עכ"ל. ולכן כאן כשמדבר על ענין דלע"ל שיהי' עליית המל' שהיא ה' אחרונה דש' הוי' ע"כ כאן החולם על ה' דעירה מה שעכשיו הוא"ו משמש תנועת החולם, והיינו כי לע"ל תהי' ה' אחרונה דש' הוי' עטרת בעלה כו'. וכמ"ש בזח"ב ברע"מ דקנ"ח ע"א לאו איהי מאנא לגביה אלא עטרה על רישיה כו'. ועל זה נאמר אני ראשון ואני אחרון, שלפעמי' בצירופי ש' הוי' היו"ד הוא סוף צירופי הוי' היינו שג' אותיות הו"ה הם קודמי' ליו"ד, ואז רומז לבחי' אני אחרון היינו כמו שהמל' הוא גילוי כל מדה וספירה, אמנם אני ראשון הוא כמו ש' הוי' כסדרן שהיו"ד הוא בראש התיבה ועז"נ א"ח עטרת בעלה שהוא עלית המל' בחכ' וכתר, וזהו לאו איהי מאנא לגביה, הכוונה בפי' לגביה הוא נגד בחי' וא"ו דש' הוי' וה"א ראשונה דש' הוי' אלא עטרה על רישיה להיותה מתעלה בבחי' אני ראשון בחי' חכ' וכתר כו'. וזהו שבא בפסוק זה יודי"ן יתירים בתי' אסרי ובתי' בני להורות כי בחי' ה' תתאה תתעלה להיות