פה

ויתבונן בכ"ז הדק היטיב, ומבשרי אחזה אלקה, שכמו שרואה ויודע היטיב שגופו חי, שהגם שלא ראה מעולם נשמתו מ"מ בלי שום ספק וספק ספיקא אצלו שיש בו חיות המחי' אותו, כן יבין שהעולם הוא גוף גדול (וכמ"ש באדר"ן פל"א שהאדם הוא עולם קטן יעו"ש), והרי יש חיות המחי' אותו כו'. והנה באמת א"א לו לאדם לידע ולהשיג אלקותו בבחי' השגה, שהרי לית מחשבה תפיסא בי' כלל, וע' בזח"א חיי דקך"ג ע"א שפי' מח' על בחי' חכ', דאיתא שם מחשבה ויובלא דלא אתפריש לעלמין, והיינו חו"ב, וא"כ גם בחי' ח"ע אינה משגת ותופסת בי' ית', והיינו מפני דכתי' כולם בחכמה עשית שלגבי' ית' גם החכ' כעשיי' הגשמיות נחשבת כו', ואי לזאת איך ישיג הוא בחכ' שבשכלו, וזהו יזרו דעת שצריך לעשות בחי' נזר ועטרה לבחי' דעת, והוא בחי' אשת חיל עטרת בעלה היא האמונה פשוטה להאמין בו ית' כו'.

וזהו שאמרו במד"ר על מתתיהו ובניו שעמדו באמונתו של הקב"ה היינו בבחי' חיזוק האמונה בו ית' ועי"ז כבשו את אנטיוכוס העובד לחמה כו' שרצה להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך שהם בחי' מצות המלך ותורת ה' שהם זו"נ. וזהו ג"כ ענין שטמאו כל השמנים שבהיכל, שמן הוא בחי' חכ', וטומאת השמנים הוא ע"י חכ' דקלי' המטמאה את המוח כמ"ש בסש"ב כו', עד שמצאו פך אחד של שמן חתום בחותמו של כה"ג, פי' כה"ג הוא א"א וחותמו הוא בחי' יסוד דא"א שע"י נמשך בחי' שפע הפנימי הוא בחי' השמן דכתי' בי' שמן משחת קדש, שנת' במ"א שהוא מושח ועושה את בחי' קדש דחכ' שבסדר השתלשלות, ע' בלק"ת בד"ה בהעלותך הראשון, אשר נגד בחי' זו לא יש כלל לעו"ז.

וזהו שתיקנו להדליק הנרות משתשקע החמה ועד שתכלה כו', ויש לפרש בשני דרכי', הא' שקיעת החמה דקדושה הוא בחי' שמש ה', להורות שזהו בחי' המשכה מלמעלמ"ט שילוב ה' בש' אד' שהוא הש' המאיר בבריאה אשר שם נשקע החמה הוא בחי' שמש ה' אור האצי' שנק' הוי' בכלל בחי' ה' בחכמה כו'. הב' שקיעת החמה דלעו"ז הוא החמה מה שאם אליאוס חמה שמה, היינו בחי' החום דחם אבי כנען, חמימות התאוות מרצונות זרות כו'. וזהו עד שתכלה רגל, פי' רגל הוא היצה"ר כמ"ש רז"ל בפ' לפני אידיהן ד"ה ע"פ אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור כו' כל העוסק בתורה ובגמ"ח