פד

ע' בד"ה הנותן לשכוי דתקס"ג ובד"ה עציון גבר שבס' במדבר, משא"כ מלא אינו מחזיק, והיינו כאשר הוא מלא מכל רצונותיו הגשמיים לאמר שזה אני רוצה וזה אין אני רוצה, אשר דבר זה יכול כאו"א למצוא בנפשו הן בעלי עסקים ואפי' יושבי אהל, מ"מ בכל מה שיאמר זה רוצה אני וזה איני רוצה ה"ה כלי מלא שא"א לו להחזיק כלל בחי' ישועות וחסדי' עליוני' כו'.

והעצה לזה הוא כמו שעשיית הכוס מגולמי הכסף והזהב צריך האומן להכותו בפטיש לעשותו טס עד שיוכל לכופפו ולעשותו כלי קיבול כו', כן יש בחי' זו בעבודה הוא בחי' לב נשבר ונדכה דכתי' בי' אלקי' לא תבזה, פי' נדכה הוא ע"י פעולה שמדכה א"ע לאמר לנפשו מי אני המרוחק והמתועב ברצונות זרות שכ"ז גרם ענין מה שנתרחק מאלקותו ית' ולמה מגיע לו עוד דברי' שרצונו בהם, ואם הי' עובד להקב"ה כאשר נצטווה הי' יכול לחשוב שמגיע לו מאחר שעושה רצון קונו, אבל כשהוא מרוחק לגמרי מה זה ועל מה זה יגיע לו שיתן לו השי"ת למלאות תאוות נפשו הגסה אשר יחפוץ בשאט נפש. ובאמת מה גרמה לו רצונותיו הללו הוא ריחוקו מאלקי' חיים, שאם הי' מתקרב לעבודתו ית' לא יחפוץ כלל בדברי' הנקלים והנבזים האלה. וגם מי שהוא דכה בעצם מחמת נמיכות רוחו אשר יש לו מתולדתו, או שהוא דכה ע"י יסורי עניות וכדומה, ואין לו מצח להרים ראש כו', מ"מ הנה גם הוא צריך שטיפה מבפנים כמו כוס של ברכה שצריך שטיפה, והיינו שיטהר א"ע מתאוות היתר, והיינו בכל דברים המוכרחים לחיי גופו לעשותם בלא לב ולב כו', שהרי א"צ כ"א לעצם הדבר אבל התאוה בזה אך למותר הוא. וכאשר ירגיל א"ע להתנהג כך אז יהי' כלי ריקם לקבל בנפשו בחי' ישועות העליונים להיות כלי ריקן מחזיק בתוכו בחי' השפעות החסדים ברוחניות וגשמיות הנגררים כגופא דבתר ראשו גריר כו'.

וע"ז נא' שפתי חכמי' יזרו דעת ולב כסילי' לא כן, פי' לב כסילי' הוא כמשנ"ת לעיל בענין האומרי' טומטם כו', אבל שפתי חכמים יזרו דעת פי' דעת הוא כמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקי' אין עוד אפי' בחללו של עולם כו' בכל דברי' הגשמיי' כמ"ש בכ"מ וע' בד"ה מי כמוכה,