פג

ע"פ אל תבטחו בנדיבים, ובמ"א בד"ה את ה' האמרת (ל"א). ובאמת כשם שלפי דעתם הוא שפלות לפניו ית' להשגיח בעלולי' השפלי' כמו הארץ וכל אשר בה, כן גם בשמי' ה"ה ג"כ השפלה לפניו כי במה נחשב הוא, ולכן כמו שגם לפי דעתם הנה הם אומרים שעל השמי' כבודו, כן באמת גם מלא כל הארץ כבודו, והמגביהי לשבת המשפילי לראות בשמי' ובארץ בשוה להשגיח על כל פרט ופרט בהשגחה פרטיות בכל מיני דצח"ם כו'. ומה שעובר ההשפעה דרך השמש וירח ה"ה כגרזן ביד החוצב בו, האם נאמר שיש שבח להגרזן החוצב אבנים בהר או קרדום שבונים בו בנין עץ, שיאמרו ראה כמה נאה בנין מפואר שבנה הקרדום או הגרזן הלזה, שלא נופל כלל ענין תיאור ושבח הלז עליהם להיות כי לא להם שבח הלזה כ"א להבונה וחוצב בהם, וכך עד"ז השמש והירח וכל צבא השמי' המשפיעי' חיות וצמיחת דברי' הגשמיים ה"ה אינם בעלי בחירה כלל והם רק כמו כלי אומנתו של הקב"ה שפועל דרך בם כרצונו כו'.

ולמצוא בעבודה ברוחניות ענין בחי' זו דהשתחואה לשמש וירח, הוא כאשר מקושר להבלי העוה"ז בלב ונפש בהעמקת הדעת, ושוכח על א"ס ב"ה המסבב כל הסיבות ומזמין לו הסיבה והריוח שבה, הנה הוא ממש כמשתחווה לשמש וירח, כי מה לי השמש והירח עצמם או דברי' הנשפעי' דרך בם. וההעמקת הדעת והתקשרות השכל בדברי' הנשפעי' מהם ה"ה כמו ההשתחואה ממש, שענין ההשתחואה הוא הרכנת הראש וכפיפת קומתו בגשמיות בחיצוניות, והרי כפיפת והרכנת פנימיות ראשו וחיותו הפנימי בודאי שלא גרע מחיצוניות כו'. ועי"ז נעשה טמטום המוח והלב להיות אטום מלקבל דבר חכמה כו' בהשגת אלקות כל חד לפום שעורא דילי' ע"י ההתבוננות והעמקת הדעת.

ועוד זאת מאחר שהוא מלא מעניני גופו ותאוותיו הגשמיים ה"ה איננו יכול להחזיק כי מלא אינו מחזיק. וזהו שארז"ל ע"פ כי בועלייך עושייך ה' צבאות שמו, אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, פי' שתהי' בבחי' כלי קיבול לקבל בחי' ההשפעה. וז"ע דכתי' כוס ישועות אשא, שכנס"י מקור נש"י היא בבחי' כלי לקבל בחי' ישועות הם בחי' חסדים העליוני' הנשפעים בה. ואמנם הנה כלי ריקן דוקא מחזיק להיות בבחי' ואמונה כל זאת כמ"ש במ"א,