פב

תלים רמז תרע"ג, מה החתן הזה נכנס טהור ויוצא טמא, כך השמש נכנס טהור ויוצא טמא, והיינו לפי שהם עובדים לחמה. וזהו ג"כ ישיש כגבור לרוץ אורח, וארז"ל ברבות פ' אמור פל"א ואין אורח אלא של נשים כמד"א חדל להיות לשרה אורח כנשים, והיינו שנמשך ממנו ג"כ יניקת החיצוני' שז"ע אורח כנשים כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי ברכבי השני, כמ"ש ברחל כי דרך נשים לי, ע"ש שנותנת חיות ממותרי השפע והפסולת שדוחה לחוץ מבחי' דרך נשים כו', והיינו כשהשכינה מתלבשת בבי"ע כרחל לפני גוזזי' נאלמה, וזהו נאלמתי דומי' החשיתי ר"ת נדה כמ"ש במ"א. ועד"ז הו"ע מ"ש גבי שמש לרוץ אורח, שע"י הנרתק שהוא הטבע בגימ' אלקים נמשך חיות ויניקה, וע"כ צ"ל יראוך עם שמש לנטרא נהורא דשמשא כו', וכענין המבואר בת"א בראשית ד"ה להבין ענין הברכות בענין חותם בברוך כו'.

וביאור הענין הוא, דהנה איתא במדרש תלים ע"פ על כן לא יקומו וגו', זש"ה שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן, שברה"ע הי' בכן שנא' ויהי כן בכל המאמרות, והם אומרים לא כן, שאומרי' טומטם הי' העולם (והיינו מאמיני הקדמות כו'), ולכן לא יקומו שלא יהי' להם תקומה כו'. והענין הוא דהנה הם אומרי' רם על כו' על השמי' כבודו, ושישגיח בעלולי' השפלי' כמו הארץ וכל אשר בה ה"ה השפלה לפניו ית', ולכן אומרים עזב ה' את הארץ מלהשגיח עלי' ביד המזלות הם הכוכבי' וגלגליהם, ובאשר גלגל חמה שז"ע חמה בסיבובה כנ"ל הנה עלי' נא' ממגד תבואות שמש שפועלת הצמיחה, וכמו שאנו רואי' שיש דברי' הגדלים מקור הלבנה כמו הירקות וכדומה, ויש תבואות הגדילי' מחום החמה, ולכן השתחוו לשמש וירח להיות כי דרך בם הולך השפע להצמיח דברי' הגשמי'. והגם כי בדורו של אחאב ידעו ג"כ שפעולתם אינו מצד עצמם כ"א מאלקות השופע דרך בם, מ"מ להיות כי לא רצו להיות בבחי' הביטול קראו להקב"ה רק בשם אלקא דאלקי', והשתחוו לבעל ולאשרה שהם לעו"ז דשמשא וסיהרא כנ"ל, וכמשנ"ת מזה במ"א, ע' בסידור