עה

בכ"ה בכסלו

בס"ד.

[tochen_begin]הקשה בב"י כו' ז' וח' כו' ב' שילובים כו' נרות המקדש שבת ונ"ח כו' אם אוליאוס חמה. כלי ריקן מחזיק כו' תלכה רגל[tochen_end]

[zman_begin][חנוכה][zman_end]

בכ"ה בכסלו יומין דחנוכה תמניא אינון, שכשנכנסו כו' וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהי' חתום בחותמו של כה"ג ולא הי' בו כדי להדליק אלא יום א' ונעשה נס והדליקו בו שמונה ימים, לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל ובהודאה. והקשה בב"י באו"ח סי' עת"ר וז"ל ואיכא למידק למה קבעו ח' ימים, דכיון דשמן שבפך הי' בו כדי להדליק לילה אחת נמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעת הלילות, ותירץ ג' תירוצי' ע"ז, הא' שחלקו השמן שבפך לח' חלקים. או שכאשר מילאו המנורה מהפך נשאר הפך מלא. או שבבקר מצאו המנורה מליאה. והנושא מכל התירוצים איך שגם בלילה ויום הראשון הי' ניכר הנס, ולכן קבעו ח' ימים טובים.

ויש להעיר מתשו' הרשב"א בח"א סי' ט' שמחלק בין ז' לחי"ת, שכ' לענין ששת ימי בראשית ושבת שהם נק' שבעת ימי ההיקף (והכוונה בזה שהם מקיפי' וחוזרים ומקיפי', שמבריאת העולם ועד עכשיו ה"ה ששת ימים ראשון ושני כו' עד ששבת הוא השביעי ולכן נק' היקף), וכ' שיש שימנה הכתוב ששה ועושה השביעי מקודש, וכמו שבת בימים, ושבעת קני המנורה, וכן בפסח ביום השביעי עצרת, ובשנים שמיטה היא שנת השביעית ולכן משמטת בסופה, ויש שימנה הכתוב שבעה ועושה השמיני מקודש, כמו שבעה שבועות תספר לך ואח"כ חג השבועות ביום החמישים, וכן היובל הוא ז' שמיטות שהם ז' שבתות שנים שהם מ"ט שנים ואח"כ היובל היא שנת החמישים שנה, ולכן היא מתחלתה ועד סופה, וכ' שזה נק' שומר ההיקף, ע"ש