ע

מש' אלקי' המעלים ומסתיר, וכנודע שיש ק"ך צירופי אלקי', שמבחי' מ"ח צירופי' אחרונים דש' אלקי' נמשך יניקה לבחי' חם אבי כנען, וזהו דכתי' על השמש כל אשר חלק כו' שהניח אותם לטעות אחריהם שמחמת שע"י עובר ההשפעה כמ"ש ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים, שלכן דורות הראשונים שראו שמהם נמשך השפעת עוה"ז עבדו להם, וכמ"ש במ"א שבעל ואשירה הם שמש וירח, ובאמת אינו כן שהרי הם כגרזן ביד החוצב בו, והם רק שלוחי השפע לבד, אבל אינם בעלי בחירה כלל כ"א כגרזן ביד החוצב בו כו', וסיבת טעותם זה נמשך מבחי' גלגל חמה שהוא בחי' אהל דשמש, והיינו מפני שש' אלקי' מסתיר על ש' הוי' לבלי יאיר אור ה' וקדושתו, ומחמת ריבוי ההעלמות וההסתרים נמשכו מצירופי' אחרונים דש' אלקי' ג"כ בחי' יניקה לחם אבי כנען הוא בחי' חמימות התאוה דיצה"ר, וזהו אשר חלק הניחם לטעות כו'. ועפ"ז יובן מארז"ל בילקוט תלים רמז תרע"ג על מ"ש בשמש והוא כחתן יוצא מחופתו, מה החתן נכנס טהור ויוצא טמא, כך השמש נכנס טהור ויוצא טמא, ור"ל לפי שהם עובדין לחמה. וזהו ג"כ ישיש כגבור לרוץ אורח וארז"ל ברבות פ' אמור פל"א ואין אורח אלא של נשים כמד"א חדל להיות לשרה אורח כנשים, והיינו שנמשך ממנו יניקת החיצונים שז"ע אורח כנשים כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי ברכבי השני, שז"ש ברחל כי דרך נשים לי ע"ש שנותנת חיות ממותרי השפע והפסולת שדוחה לחוץ מבחי' דרך נשים כו', והיינו כשהשכינה מתלבשת בבי"ע כרחל לפני גוזזי' נאלמה, וזהו נאלמתי דומי' החשיתי ר"ת נד"ה, נד ה'. ועד"ז הוא ענין מ"ש בשמש לרוץ אורח, שע"י הנרתק שהוא הטבע בגימ' אלקי' נמשך חיות ויניקה כו', ולכן צ"ל בעבודה בחי' יראוך עם שמש לנטרא נהורא דשמשא, ע"ד חותם בברוך שנת' בת"א ענין הברכות, והו"ע שמירת הברית כו'.