סח
שנשקע עמוד הענן אלמא אורח ארעא בהכי. ולפ"ז צ"ל מדוע נרות של שבת הם קודם שתשקע החמה כדמוכח מרב יוסף, וכן נרות המנורה דבהמ"ק היו ג"כ קודם שקיעת החמה הרבה שהיו מדליקין מפלג המנחה שהוא הרבה קודם השקיעה, ונר חנוכה מצותה היא דוקא משתשקע החמה, דלכאו' הי' להם לתקן כעין דאורייתא בנרות שבבהמ"ק ונרות דשבת, וכ"ש לפי פי' הטו"ב הנ"ל שהעיר מפסוק לא ימוש כו' ועמוד האש לילה, והרי ארז"ל ע"ז שעמוד האש הי' קודם שקיעת החמה, א"כ גם בנר חנוכה הי' צ"ל עיקר מצותה מקודם שתשקע החמה.
אך הענין יובן בהקדם מה שצ"ל ענין מה שקבעו שמונת ימי חנוכה לפי שהפך שמצאו הי' בו שמן רק כדי להדליק יום א' ונעשה נס והדליקו שמונת ימים, וא"כ לא הי' צריכי' לעשות יו"ט רק ז' ימים כי על יום אחד הי' בו כדי להדליק וכמו שהקשה בב"י ריש הל' חנוכה סי' עת"ר ע"ש שתירץ ג' תירוצים שהם שנים, ותוכן תירוציו שגם בלילה הראשונה הי' ניכר הנס, אם מפני שחלקו השמן שבפך על ח' חלקי' או שאחרי שעירו מן הפך נשאר הפך מלא כמקדם, או שבבקר מצאו המנורה מליאה כו' יעו"ש.
והענין הוא דהנה מצינו שאבות העולם ב"ש וב"ה דימו ענין חנוכה לחג הסוכות, שב"ש אומרי' יום ראשון מדליק שמונה ומכאן ואילך פוחת והולך, שמדמי להו לפרי החג, וב"ה סוברי' מעלין בקדש ולכן ס"ל יום ראשון מדליק א' ומוסיף והולך בכ"י, והיינו כי גם ב"ה לא פליגי על ב"ש כ"א מחמת מעלין בקדש אבל בעצם הענין אפ"ל שאינם חולקי' כלל על ב"ש שמדמי' חנוכה לחג הסוכות והיינו להיותם שניהם שמונה ימי', דשמיני עצרת הגם שהוא חג בפ"ע לענין פז"ר קש"ב מ"מ הוא נחשב כרגל א' בשארי דברים עם סוכות להיות כי הוא השמיני מראשון דחה"ס, והם בחי' יעקב ויוסף כנודע, ואין קורין אבות אלא שלשה הרי נכלל יוסף בכלל יעקב אביו בפרט זה. ולהיות כך יובן מה שנר חנוכה צ"ל משתשקע החמה דוקא ולא קודם שקיעתה והיינו כי בסוכה צ"ל ג"כ צלתה מרובה מחמתה, ורק כוכבי' נראי' מתוכה לבד, ונודע כי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.