סו

אינם תופסים מקום כלל אצלו לפי שהי' נשמתו מבחי' מוחין דגדלות שסובלים ב' הפכיים בנושא א', והי' מרכבה לבחי' מחשבה הקדומה דא"ס ב"ה ששם נסקר הכל בסקירה אחת כנ"ל, וכנודע המעשה מהבעש"ט ז"ל שלא הי' יכול להשיב כהלכה במילי דעלמא בליל ש"ק מחמת גודל ועוצם התקשרותו ודביקותו בה', והתפלל ע"ז שיוגבה ויתעלה להיות לו מוחין דגדלות כ"כ עד שיוכל להשיב כהלכה אף במילי דעלמא בליל ש"ק, כי מחמת גדלות המוחין אינו תופס מקום כלל הענין דעלמא ויוכל גם להשיב כהלכה באותו ענין שישאלוהו אף בעת דביקותו הנפלאה ולא יבלבלנו כלל.

וביאור הענין הוא דהנה יוסף הי' מבחי' הדר שהוא מלך השמיני שהוא שורש ומקור התיקון דהיינו שהוא המברר ז' מלכי' קדמאי' דתהו ומתקנם שיוכללו בבחי' התיקון, וזהו שהי' יוסף יפה תואר ויפה מראה להיותו מבחי' הדר שהוא ל' הידור ויופי, בהיות נודע כי עיקר היופי הוא מהתכללות כמה גוונין יחד שאז נמצא בחי' היופי והתפארת, אבל בגוון אחד אין בו נוי ויופי כ"כ, וזה מרמז על בחי' התיקון ששם נעשה ההתכללות ומזיגת הספירות שהת"ת כולל ומזווג חו"ג יחד, ולפי שיוסף הי' מבחי' הדר שהוא בחי' המקור שעושה התיקון וההתכללות שיוכללו מג' גוונין, משא"כ בתהו היו בבחי' פירוד זת"ז כו' לכך נז' בו ל' יופי והידור, וזהו שכ' ביוסף וילקט יוסף את כל הכסף כו' שבירר כל נצוצי החסדים שנתפזרו כו' והעלה אותם בבחי' התיקון כו'.

ועפכ"ז יובן מה שנענש יוסף על שביקש את שר המשקים לסיבה, הגם כי יעקב אביו עשה סיבה והוא המנחה ששלח, הוא מפני כי יעקב הי' מרכבה לבחי' ת"ת דתיקון, אשר שם יש לעו"ז רק שמעמדם הוא בבריאה