סה

מי שאמר והי' העולם ל' ידוע היינו ידוע בסקירה אחת], והטעם הוא כי ידוע שכל דבר שלמטה במעלה ומדריגה הוא כלא וכאין לגבי הבחי' שלמעלה הימנו כמארז"ל מן הארץ לרקיע ת"ק שנה כו' רגלי החיות כנגד כולן, היינו נגד כל הרקיעים והאווירים שבניהם, שוקי החיות כנגד כולם כו', להיות כי מה שלמטה במדריגה לגבי שלמעלה הימנו הוא אינו תופס מקום אצלו ונכלל בו ריבוי מה שלמטה כו', וכענין מחשבה ודבור שהמח' כוללת הרבה מן הדבור, וכן ברק המבריק ה"ה כלל היותר גדול שכולל הרבה מן הדבור והמח', וה"ז הוא בנבראי' עצמן, מכ"ש לגבי עצמיות המאציל אשר באמת אין ערוך אליך כתי' שגם בחי' ח"ע היא כעשי' נחשבת לפניו כמ"ש כולם בחכ' עשית, שהחכ' כעשי' גשמיות נחשבת לפניו ית' כו', א"כ אין זה חידוש ונפלא כלל מה שכולם נסקרים בסקירה אחת, אע"פ שבסקירה זו עצמה כל באי עולם עוברי' לפניו ית' כבני מרון דהיינו כאו"א בפ"ע וחותך חיים לכל חי בפ"ע כו'. ולקרב זה אל השכל יובן מענין הזמן שהוא בבחי' השתלשלות, וארז"ל יומו של הקב"ה אלף שנה הרי שמזמן מועט שלמעלה נעשה למטה זמן הרבה אלף שנים שהוא שס"ה אלפים ימים שלמטה, וכן בבחי' היותר גבוה כתי' ברגע קטן עזבתיך שכל ימי העזיבה נחשב למעלה רגע קטן, א"כ לפ"ז יובן איך שמספיק סקירה אחת של הבורא ית', על עבירת כל באי עולם כבני מרון ולחתוך חיים לכל חי בפ"ע, וכ"ש שהבורא ית' הוא למעלה מהזמן לגמרי כו'.

והנה דוגמא דדוגמא מעין זה יובן בענין יוסף צדיק עליון שלפי ששורש נשמתו הי' ממקום גבוה ביותר, והיתה אצילת נשמתו מבחי' היותר עליונה וגבוה כו', לכן לא הי' העסק בעניני עוה"ז מבלבלים ביטולו לה' כי