סד

בו אחיו וחשבוהו לאיש מצרי, כי לא שיערו שיוכל להיות מרכבה לאלקות מאחר שהוא טרוד כ"כ בעניני עוה"ז, והרי גם האבות שאין קורין אבות אלא שלשה, בכדי שיוכלו להיות מרכבה בחרו להם עסק קל שהוא רועי צאן, וכן נהגו השבטי' בעצמם מטעם הנ"ל, ואיך יוכל טרוד כזה להיות מרכבה, אלא ודאי הוא איש פשוט. אמנם באמת טעו בזה, והוא כי יוסף מצד גודל מעלת ומדריגת שורש נשמתו שהיא מבחי' ומדריגה גבוה מאד נעלה כמשי"ת אי"ה לא הי' הטרדא מעניני עוה"ז תופסת מקום אצלו כלל להטרידו ולבלבלו מבחי' הביטול שלו לאלקות, ולכן בעת שהי' עוסק בהנהגת מלוכת מצרים, ובעת היותו משביר בר לכל עם הארץ, הנה בעת מעשה עצמו הי' מרכבה לאלקות בבחי' הביטול עד שלא הי' נפרד אפי' רגע א' וכנ"ל גבי האבות והשבטים כו'.

ויובן זה בהקדם ענין א' והוא כי הבורא ית' הרי השגחתו פקוחה על כל פרטי הנמצאי' שבכל העולמות ויודע מספר כולם מן הספירה הראשונה שהיא חכמה, עד יתוש קטן וביצי כינים שהם סיום נבראים שבעשי' הגשמית, ומשפיע חיות ומזון לכל או"א וכמארז"ל שלישית יושב וזן מקרני ראמים עד ביצי כינים (פי' רש"י מין הוא דמתקרי הכי), וכן בעולמות עליונים דבי"ע שיש מלאכי' רבי' כמ"ש אלף אלפי' ישמשוני' ורבוי רבבין קדמוהי יקומון וכתי' ולגדודיו אין מספר וארז"ל אלף אלפי' מספר גדוד אחד ולגדודיו אין מספר, וגם בנבראי' שבעוה"ז יש ריבוי מינים עד אין שיעור שע"ז אמר דהע"ה מה רבו מעשיך ה', ובשניות יושב ודן לכאו"א, ובפרט בר"ה שכל באי עולם עוברים לפניך כבני מרון כו' וארז"ל אדם נידון בכל יום, ולכאו' יפלא שהרי זהו לכאו' רבות מחשבות, ואין לך דבר שחוץ ממנו ית' ואני ה' לא שניתי כלל מלחשוב מפרטי ענינים של הנבראי' כו'. אלא הענין הוא שבאמת כל ידיעה והשגחה הנ"ל שעל הנבראי' אינו תופס מקום כלל אצלו ית', כמארז"ל בגמ' שכולם נסקרים בסקירה אחת [ממש, וכמארז"ל גלוי וידוע לפני