נז

לתנא), למאמר ר' שמעון בן חלפתא שהי' זקן בשנים בימי רבי, כנראה מתוך דבריו בפך"ג דשבת דף קנ"ב ע"א שהשיב לו סלעים נעשו גבוהים, קרובים נעשו רחוקים, שמחמת זקנותו הסלע קטן הוא כגדול ודרך קרובה נדמה כרחוקה, ופי' התוי"ט שזהו בשביל לחתום המשנה בשלום, וע' בתוי"ט שכן אנשי כנה"ג חתמו התפילה בשים שלום. והתחלת המשנה הוא מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן (שפי' הרב הברטנורא שלא קתני לה אלא אגב אורחא ולא לגופה), והם המברכים את ישראל בשלום, כמו שמסיימין בברכתם וישם לך שלום. ונמצא שזהו שחתם המשנה מעין הפתיחה.

והנראה לומר בזה שחתם רבי המשנה בשלום והתחילה במאימתי, ע"פ משארז"ל ברבות נשא פי"ג דרנ"ד ע"א (שהוא דף מ"ז) שהמשנה מתחלת במ"ם מאימתי ומסיימת במ"ם בשלום, ואי' בתוי"ט שפי' שזהו כנגד ב' פעמים מ"ם יום שהי' משה בהר. וע' במד"ר הנ"ל שראשי האותיות משתא סדרי עולים ג"כ מספר שמונים, ופי' בתוי"ט שהאותיות מן ראשי הסדרים לבד