נד

שמקיים רצון העליון. שזהו כל הנק' בשמי, שמו בגימ' רצון הוא בחי' רצה"ע דמעשה המצות, ושלוחו של אדם כמותו. ולכן כמו שהמלאך בעת שליחותו ה"ה נק' בשם הוי' המשלחו להיות כי הוי' המשלחו שוכן בקרבו, כ"ש נשמה אפי' נשמה דבי"ע כשהוא שליח, שהוא יכול להקראות בשם הוי' המשלחו, וכ"ש נשמה דאצי' שהיא אלקות ודאי שיכול להקראות בשם הוי', ולכן על רשב"י שהי' מקושר תמיד כמ"ש בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא, וגם הי' נשמה דאצי', היו יכולים לקרותו בשם ה' עד שאמרו מאן פני האדון ה' דא רשב"י.

אמנם עדיין צ"ל, הלא לפי זה גם עכשיו אדם המקיים תומ"צ שהוא שלוחו של הקב"ה הרי הוא נק' בשם הוי' המשלחו, ולמה ארז"ל עתידי' כו' שיקראו על שמו, משמע שדוקא לעתיד יקראו על שמו ולא עכשיו. אך הענין הוא, דבאמת גם עכשיו בעת קיום התומ"צ ה"ה נק' בש' הוי' משלחם, רק מפני כי כל קיום התומ"צ דעכשיו הוא להוסיף אורות באצי', ולע"ל יתגלה בחי' זו להיות ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דבר בבחי' גילוי, לכן אמרו עתידי', ויהי' פי' הגדה זו שעתידי' המקיימי' תומ"צ עכשיו בזמן דהיום לעשותם שהם הם הנק' צדיקים. שיקראו, פי' ענין קריאה זו הו"ע המשכה, וכמ"ש במ"א בפי' ויקרא ה' ה' ובפי' ממעמקים קראתיך כו', וכמשל הקורא לחבירו שממשיכו ממקום שהוא שם לבוא אליו, כמו"כ לע"ל יהי' נמשך בהם מהעלם אל הגילוי מה שהם נק' בשם ה' משלחם כו'. ועוי"ל לפי שעיקר קיום המצות יהי' לע"ל, שזהו שאנו אומרי' בתפלת המוספי' ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, נמצא שעיקר קיום הרצון יהי' לע"ל, לכן אמרו עתידי' לע"ל כשיקיימו כמצות רצונך שיהיו נקראים ע"ש של הקב"ה כו'.

וע"פ כ"ז יובן ענין משארז"ל אלקי ישראל קראו ליעקב אל, שגם יעקב שלמטה הי' נק' שם אל שהוא מז"ש שאינם נמחקים, והיינו שגם