מו
כמ"ש רש"י, ומה שהתוס' שם הקשו והביאו מהרבות (בראשית ס"פ ט"ו) פתחה לו דלתותי' אפשר שמפרשים שאין זה תיקון כלל, אלא כמבואר בזוהר (בראשית דנ"ג ע"ב) דאוליפו כל זיני חרשין ע"ש), כי הנה אמרו ברבות (בראשית פי"ט) אמר ר' יצחק קלקלת עובדך סיב חוט וחייט, והיינו ע"ד בן פורת יוסף פורת אותיות תופר שמחבר ומקשר בי"ע עם האצי' ששם מאיר החוט מאוא"ס ב"ה, וגדול כח התשובה אף לתפור ולקשר בחי' עה"ד טו"ר שיתקשר לבחי' עץ החיים, וזהו ויעשו להם חגורות, והענין הוא כי ע"י חטא עה"ד נעשה כמו חיגר ופיסח שפוסח על שתי הסעיפים דהיינו ק"נ עה"ד טו"ר, וכמו שאמר אלי' עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים כו', והתיקון לזה היא החגורה לחגור מתניו שלא יהי' צולע על יריכו ופוסח, ולע"ל כתיב אז ידלג כאיל פסח כו', וזהו"ע אלו ואלו עתידין שיתנו ריח והיינו ע"י התשובה יכול להתהפך כי כמו מהמצות נעשו לבושין לנר"ן כמו"כ ע"י התשובה כחה גדול עד דאתהפוך חשל"נ כו'. וזהו שאמרו על ענין הדודאים חנוך לנער כו' גם כי יזקין לא יסור ממנה כי לע"ל יהי' ג"כ תשובה כי משיחא אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא.
ט) ולהבין ביותר ענין חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, הנה ארז"ל (ב"ק צ"ג) מנא הא מלתא דאמרי אינשי כד הוינא זוטרי לגברא השתא דקשישנא לדרדקי (ופרש"י כשהיינו קטנים היינו חשובים כגברי עכשיו שהזדקננו הננו שפלים כתינוקות) א"ל דמעיקרא כתי' וה' הולך לפניהם יומם כו' ולבסוף הנה אנכי שולח מלאך כו'. והענין כי הקטנים יש בהן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.