מד

תאנים רעות מאד וארז"ל (עירובין דכ"א סע"א) הדוד הא' תאנים טובות מאד אלו הצדיקים גמורים והדוד הא' תאנים רעות מאד אלו הרשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם ובטל סכויים ת"ל הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח עכ"ל. ופי' כי יש ריח בגדיו ויש ריח בוגדיו כמבואר במ"א ע"פ מאמר רז"ל ברבות ע"פ וירח את ריח בגדיו א"ת ריח בגדיו אלא ריח בוגדיו, ריח בגדיו היינו הלבושים הנעימים דתומ"צ וריח בוגדיו הם בע"ת. וזהו הדודאים נתנו ריח הדוד הא' תאנים טובות הוא בגדיו, והדוד הא' תאנים רעות אלו רשעים אבל ע"י תשובה נעשו ריח בוגדיו.

אך לבאר מה שייך כל זה לתאנים דוקא, הנה ענין תאנים הוא כמבואר ברבות (בראשית פי"א) ובגמרא (ברכות ד"מ סע"א, סנהדרין ד"ע ע"ב) שתאינה הי' עה"ד וכמ"ש ויתפרו עלי תאינה ואמרו ברבות (בראשית פי"ט) עלי תאינה שהביא תואנה לעולם (ופי' תאינה ותואנה יללה ובכי ע"ד תאני' ואני') ולכן ויתפרו עלי תאינה כי שום אילן לא רצה לקבלו לאדה"ר אחר חטא עה"ד ליתן לו עלים כ"א התאינה קבלתו לפי שבה קלקל, וכמבואר ברבות (פ' בראשית פט"ו) משל לבן מלך שקלקל עם א' מן השפחות כיון ששמע המלך טרדו מביתו כו' עד אבל תאינה שאכל מפירותי' פתחה דלתותי' וקבלתו הה"ד ויתפרו עלי תאינה, והובא מדרש זה בתוס' סנהדרין ד"ע ע"ב שם.

ח) אך ענין ויתפרו משמע בגמרא שזה הי' לשבח כמבואר (בסנהדרין שם) דבדבר שנתקלקלו בו תקנו שנאמר ויתפרו עלי תאינה. והענין כי מצינו ג"כ תאינה לשבח כמ"ש כבכורה בתאינה בראשיתה ראיתי אבותיכם (הושע סי' ט' י') וברבות (ריש פ' בראשית) האבות עלו במח' שנא' כבכורה בתאינה בראשיתה כו', וכן ברבות (פ' לך ריש פ' מ"ו) כתאינה הזו בתחלה אורים אותה אחת אחת כו' עד שאורים אותה בסלים ומגריפות כך בתחלה אחד הי' אברהם ואח"כ ובנ"י פרו וישרצו כו' מה התאינה הזו אין לה פסולת אלא עוקצה בלבד כך אמר הקב"ה לאברהם אין בך פסולת אלא הערלה העבר אותה והי' תמים. הרי מבואר דתאינה מורה על כלליות שרובו ככולו טוב ואין בו פסולת אלא מעט מזעיר. גם תורה נקראת תאינה וכמשארז"ל הרואה תאינה בחלום תורתו משתמרת בקרבו שנא' נוצר תאינה יאכל פרי' (משלי סי' כ"ז י"ח), וארז"ל מאי דכתיב נוצר תאינה יאכל פרי' למה נמשלה ד"ת כתאינה לומר לך מה תאינה הזו כו' אף ד"ת כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם כו'. וברבות ע"פ נוצר תאינה כו' מדבר ביהושע ששימש את משה כו' למה נמשלה ד"ת לתאינה כו' והתאינה נלקט מעט מעט כך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה כו'. וא"כ צריך להבין איך תאינה עה"ד וגם תורה כו'.

אך הענין כי תאינה הוא מלשון כי תואנה הוא מבקש (שופטים סי' י"ג) שהוא ע"ד עלילה והוא כענין ערמה ומרמה ועם היות ערמה הוא רע וכמ"ש והנחש הי' ערום, אך יש גם כן ערמה שהוא טוב וכמ"ש כל ערום יעשה בדעת