מב

ג"כ בק"נ ששם מגודל ריבוי ההעלמים נעשו יש ודבר נפרד לגמרי ומתמעט האור כו'. ועד"ז הו"ע הדודאים שהם זו"נ דבי"ע שהכלים דבי"ע הם נבראי' ואינן ערוך לכלים דאצי' שהם אלקות ע"כ נק' דודאים בתוס' אות אל"ף על בחי' דודים, והוא כענין אהבה זוטא לגבי אה"ר וגם הוא האהבה שנתברר מנה"ב דק"נ שנתברר להיות האהבה לאלקות כנ"ל בענין מנעל שהוא מעור נה"ב לכן נק' אהבה זו דודאים כו'.

וגם ענין דודאים מענין דו פרצופים וזהו ענין שהדודאים מסייעין להריון ולידה, אך עכ"ז לא שעיקר ההריון ולידה נמשך מהם אלא שהם מסייעין לבד כמבואר בזוהר ויצא (דקנ"ו ודקנ"ז) דעיקר בני במזלא תליא, והוא כמו"כ בענין לידת המוחין אהוי"ר שעיקר ההמשכה מהאהבה המוטבע בנה"א שהיא בעצם למעלה מן השכל המושג ונק' במזלא תליא בחי' מזלייהו חזי שורש הנשמה, רק שעכ"ז להיות גילוי בחי' זו זהו ע"י ההתבוננות שעי"ז נמשך גם בנפש השכלית שתבא ג"כ לבחי' אהבה.

וא"ו) וזהו ענין הדודאים שהם מסייעין הלידה כי הם מקור ההשפעה לנפש השכלית וזהו"ע ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהוא השפעת הדעת לנה"ב בהשכלת מאין ליש וזה נמשך מבחי' הדודאים הנ"ל שהם בחי' עשב ע"ב שי"ן, וזהו ג"כ ענין דודאי תאנים שיש בהם מתיקות השפעות ההשכלה באלקות שיהי' מושג גם לנפש השכלית. אך בחי' קציר חטים הוא למעלה מבחי' עשב שהוא מאכל אדם שלמעלה מעלה מבחי' מאכל בהמה, כי חטה כ"ב אתוון דאורייתא שמהם נמשך כח הדעת שיודע לקרות אבא שהו"ע ההתקשרות באוא"ס ב"ה ממש שלמעלה מעלה מבחי' ממכ"ע וסוכ"ע ולמעלה מעלה ממה שאפשר להשיג ע"י נפש השכלית כי להיות בחי' דעת והשגה באלקות אינו רק מבחי' ממכ"ע שעז"נ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, וזהו"ע ונתתי עשב בשדך לבהמתך שגם נפש השכלית שנק' בהמה שהיא משם ב"ן יכולה להשיג בחי' זו והוא הנמשך מבחי' הדודאים הנ"ל וכמ"ש אנוש כחציר ימיו דקאי על מט"ט כמבואר בזוהר (פנחס דרי"ז) וכתיב מצמיח חציר לבהמה, אך בבחי' סוכ"ע אני הוי' לא שניתי ואין שייך שום השגה כלל כ"א בחי' אמונה, אך צ"ל ורעה אמונה לפרנס האמונה והיינו ע"י חטה כ"ב אתוון דאורייתא.