לב

בבחי' מקום מבחי' רצונו רצה"ע כו' להמשיך דירה בתחתוני' כו', כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתוני' כו' שגם למטה בעלמא דאתגלי' יהי' הגילוי כמו בעלמא דאתכסי', וזהו דכתיב ברוך ה' אלקי ישראל מהעולם ועד העולם מעלמא דאתכסי' לעלמא דאתגלי'. ובזה יובן מ"ש אח"כ וילן שם כי בא השמש, שמש הוא בחי' ש' הוי' כמ"ש שמש ומגן הוי' אלקי', והנה כדי שיתהווה עולמות הוצרך שיהי' שקיעת השמש היינו שלא יאיר בחי' ש' הוי' כמו שהוא רק ע"י התלבשותו בשם אלקי', לפי שאם הי' מאיר ש' הוי' כמו שהוא לא היו העולמות יכולי' לקבל והיו בטלים במציאות כביטול זיו השמש בשמש ממש ע"ד עלמא דאתכסיא. אך הנה כתיב וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו הוא שואף וזורח, דהיינו שאח"כ צריך להמשיך שיהי' גילוי ש' הוי' ממש גם בעולמות כו'. וזהו הירידה צורך עלי' שיהי' גם למטה גילוי אלקות.

והנה יש עוד פי' שם בזהר, וילך חרנה היא בחי' עלמא דפרודא, כי חרן הוא לשון חרון אף שהוא בחי' ק"נ. דהנה ידוע שיש בחי' קול ודבור וכשהקול מאיר בבחי' דבור אז נק' גרון משא"כ כשאין הקול מאיר בדבור נק' חרון מלשון נחר גרוני, וזהו מ"ש לע"ל ונגלה כבוד הוי' וראו כו' כי פי הוי' דיבר דהיינו שלע"ל יהי' גילוי בחי' דבור העליון, משא"כ עתה כו' אינו מאיר הדבור בבחי' גילוי ונק' חרן, כי גרון בגימ' ז"פ הבל שהוא כנגד ז' הבלי' דקהלת שהוא בחי' ז' מדות כו', והיינו כשהמדות מאירים בבחי' דבור אז נק' גרון שהבל הוא בחי' התפשטות החיות, משא"כ כשאין ההבלים מאירים אז נק' חרון. והנה לפי פי' זה הירידה גדולה מאד שירדה למטה לק"נ, אך הירידה היא צורך עלי' כי יתרון האור הוא מתוך החשך דוקא וכשמבררי' את החשך לאור ע"י בחי' אתכפי' ואתהפכא מחשוכא לנהורא הוא בירור הגוף ונה"ב, עי"ז נעשה עלי' לנה"א למעלה משרשה, וכמו שיעקב ירד לחרן בכדי לברר משם בחי' לאה ורחל שהם בחי' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' כנודע, וכמ"ש שם הגדולה לאה ה' גדולה לאה ושם הקטנה רחל ה' קטנה רחל, וכן בירר משם את הצאן שהוא בחי' נש"י וכמ"ש ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, והיינו לפי שלבן בשרשו הוא בחי' גבוה מאד, כי לבן הוא בחי' לבושי' כתלג חיוור ושער רישיה כעמר נקי, וזהו שכה"ג הי' לובש ביוהכ"פ ד' בגדי לבן כו', רק שלבן