ל

לחרן יצא ממקום שהי' יצחק אביו דר שם, וא"כ הי' צריך להיות הניקוד מבאר שבע בסגול, ולמה נקוד שבע בקמץ, שלפי פי' מ"ע ספורנו הי' שם העיר כך בימי אברהם שזה מורה רק על השבועה לבד. אך הענין דבאמת מורה על שני הבחי', על שבעה שהוא שם העיר שקראה יצחק להיותה באר השביעית, וגם ל' שבועה ג"כ, וכמארז"ל במד"ר ויצא פס"ח מבאר שבע ר' יודן א' מבארה של שבועה, ופי' המת"כ מעמקו ושרשו של שבועה, ודרש שבע ל' שבועה, עכ"ל. וצ"ל מה"ע עמקו ושרשו.

והנה באוה"ח פי' ענין ויצא יעקב קאי על ירידת הנשמה בגוף, ונק' יעקב ע"ש יו"ד עקב שנמשכה היו"ד בבחי' עקביים כו', ובאר שבע ע"ש שמשביעי' את הנשמה מקודם, וכמאמרז"ל בספ"ג דנדה ד"ל ע"ב משביעי' אותו תהי צדיק ואל תהי רשע. ולכאו' צ"ל מה מהני השבועה זו מה שמשביעין אותה למעלה קודם ירידתה, שהרי הנשמה כמו שהיא למעלה אינה יכולה לבוא לידי שום חטא ועון ח"ו, ולכן אמרו בזהר ונפש כי תחטא תווהא, רק כשנמשכה למטה בגוף ונה"ב יכולה היא לבוא ח"ו לידי חטא ועון ע"י הגוף ונה"ב כו', וא"כ מה מהני השבועה שמשביעין את הנשמה קודם ירידתה כו'.

אך הענין, דהנה מתחלה צ"ל פי' הפסוק ויצא יעקב מבאר שבע, יעקב הוא בחי' יו"ד עקב, יו"ד הוא בחי' חכ', כי חכ' הוא בחי' יו"ד, כי כדי שיתהוה בחי' החכ' מאוא"ס ב"ה שהוא למעלה מבחי' חכ' כמאמר אנת הוא חד ולא בחושבן כו', זהו ע"י יו"ד בחי' נקודה צמצום עד שנשאר רק הארה בעלמא כו', ויו"ד זה נמשך גם בבחי' עקב כי כולם בחכ' עשית ובכל דבר יש בחי' חכ' כו', עד שגם בכל הנבראי' יש בחי' חכ', וגם בדומם וצומח יש בחי' חכ' כמ"ש כולם בחכ' עשית, ולכן מכל הדברי' נוכל להוציא שמן כמ"ש הפרד"ס, וע' בת"א בביאור ע"פ המגביהי לשבת. וזהו יעקב יו"ד עקב.

ועל זה נאמר ויצא יעקב מבאר שבע, שלהיות נמשך היו"ד בבחי' עקב זהו ע"י בחי' באר שבע, פי' באר שבע, דשבע הוא בחי' ז' מדות לך ה' הגדולה והגבורה כו', יום ראשון מאיר בחי' חסד ויום שני מאיר בחי' גבורה,